חזרה ליצירות
שירים

אמא

בן | (02/09/2008 19:17) | 89 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בסד
 
מוקדש לאמא שלי האהובה,אהובה,על כל אותם ימים קשים שצעדה איתי באומץ,שכם אל שכם
ולעולם לא נטשה. בהערכה עצומה ואהבה אין קץ.
 
לפני עלות השחר,בטרם יפציע יום,מתכוננת היא לקרב.
דרוכה בכל רמ"ח אבריה להגן על גור זעיר.
אין לה רגע של מנוח,רגע של שלווה,
סכנות אורבות בכל פינה,אך באהבתה,אהבת אין סוף צועדת היא לבטח.
מגינה על גור מכל אויב מכל צרה,נלחמת כלביאה בת אריות,
בגדול טורפי תבל,בסופות המדבר בשיטפונות בברקים,
בלי מורא בלי חת בלי פחד וללא משוא פנים נלחמת במפלצות הפחד.
נושאת בנטל כל חייה,בלי אומר דבר,בלי לפצות את פיה,בלי לומר עייפתי,די,
כל כובד המעמסה כשק נוצות בעיניה,כך כשעושים באמונה.
מרחפת זכות ליבה הטהור מעל כל חומר,הכל בעיניה פעוט,
כי מטרתה מקדשת את האמצעים,כי עושה מעומק הנשמה ומאיבי הנפש.
החרוץ שבכישלונותי,בעיניה כהצלחה כבירה שתזכר ותחתם בפי כל לעד.
כל מילה כל הברה הבוקעת מגרוני, מלקטת היא בשקיקה,
מתענגת על העלוב שברעיונותי ואומרת בגאווה,ראו נא כל חי " זהו בני,יחידי".
דאגה אין סופית שיש לה התחלה ואין לה סוף,
גם עת גורה הופך אריה, "מלך החיות",כגור חתולים הוא בעיניה,
דרוכה ומוכנה להקריב עצמה במלחמת חורמה,
על קצות ציפורניו על אחת משערות ראשו של גור זה שלה.
 
לו השכלנו להבין,להעריך את גודל הנס גודל הפלא,
זוכים היינו לראות שריד מגן העדן עלי אדמות.
הגדול שבפלאי עולם חבוי לו בביתנו ואנו נודדים,
במסעות חובקי עולם כדי לחפשו.
אשרי האיש אשר ישכיל להביט,להתבונן,לפקוח עיניו ולראות,
פלא נורא מסנה בוער אשר איננו כל.
 
לך אימי הורתי,מורתי ועטרת ראשי,לך הגדולה,לך ולא למלך.
לך התהילה ,לך ולא לשר,
לך הגבורה ,לך ולא לגדול מצביאי עולם.
לך העושר(הפנימי) הרחמנות והנתינה,לך ולא לנדיב שברוזנים.
לך התבונה הבינה והדעת, לך ולא לחכמי הוגי הדעות שבעולם.
 
את נבראת בצלם אלקים,כל אותן המעלות כאש בוערת תמיד בעצמותייך.
גם אם באור יום אתכחש ולא אודה,
עת יירד הליל ומפלצות החושך יבואו לבקריני,
רק מחשבה אחת זכה וטהורה תחזקיני,
רק מילה אחת תאמר מאיליה ותבקע לחלל היקום,
רק תפילה אחת נושא לבורא,
רק בשמך אקרא...אמא.
באהבה אין קץ בנך יחידך,  בן.
 
 

תגובות

חזרה ליצירות