מוצלח
"מה אתה עושה בחיים?” היא שאלה אותי.
ידעתי שהשאלה הזאת תגיע בהתחלה.היא כביכול שרירותית בעניין של שיחת חולין.
אך טעות היא לחשוב כך.זהו בעצם הרגע הקטן ומאוד גדול של החיים בו נקבעת המשכיותה של השושלת הגנטית שלך.
זהו בעיקרון הרגע בו אתה עומד מול בית הדין לענייני החיים באגף הזיווגי ודרכך בהמשך נחרצת על פי מה שהגעת אליו עד אותו רגע.
כמובן שאתה בדר"כ לא חושב עד כדי כך רחוק.
אתה פשוט רוצה להציג איזה רזומה מרשים מסוים שיתן לך פתח מסוים לראות הלבשה תחתונה נשית שלא בחלון ראווה בקניון.
"אני? אני מוצלח.” עניתי בגאווה.
היא הסתכלה בתמיהה לרגע קט ואז גיחכה קמעה ספק בזלזול ספק בשעשוע.
"מה זאת אומרת מוצלח? מה אתה עושה?” היא הייתה יפה מאוד ועל כן תובענית,גם בחקירותיה.
החלטתי ללכת עם ההרגשה שלי ולזרום עם שצף מחשבותיי הסרקסטיות אך אמיתיות במידה בלתי מבוטלת.
"תקשיבי לי עכשיו ותקשיבי טוב.” התחלתי בסערת בטחון עצמי מופרז.
"תראי חמודה,שימי לב איפה אנחנו נמצאים.זוהי מסעדה אליה באים אנשים מוצלחים.סובבי ראשך ותראי את הבחור עם חליפת הארמאני והאשה שיושבת איתו שעונדת מחרוזת 14 קאראט.הם מוצלחים.הם באו לכאן בפורשה.תסתכלי על מה שאני לובש.זוהי חליפה של מוצלחים.קניתי אותה בחנות שמוכרים דברים רק למוצלחים.תסתכלי על היין שאנחנו שותים.הוא יין ישן מאוד מאוד שאיזה כמה צרפתים שמתו לפני כמה עשרות שנים עשו אותו כדי שיום יבוא ומוצלחים ישתו אותו.תראי את המלצר שמשרת אותנו.הוא גם מוצלח.” נרגעתי לרגע.
"אבל איך? הוא רק מלצר.איך זה יכול להיות שהוא מוצלח?” שאלה הגברת.
“|קודם כל,הוא אחלה של מלצר.זה דבר ראשון.אבל תראי את המבט המוצלח בעיניים שלו.הוא שועט קדימה.הוא ממלצר כי הוא גם לומד באוניברסיטה שני תארים במקביל והולך לפתוח איזה עסק משלו עוד שנה-שנתיים.”
היא התרשמה עד מאוד.היא אפילו הרגישה קצת מוצלחת בעצמה ולפי תפיסת חייה אליה חונכה,זה כל מה שבאמת חשוב בחיים.
אך בכל זאת,היא לא הייתה שלמה עם עצמה במאת האחוזים.
"אוקיי.אתה מוצלח.את זה הבנתי ואני מאמינה לך.אבל מה אתה עושה כדי להיות מוצלח?”
נאנחתי.
"אני מנהל את אגף קרנות הנאמנות וניירות הערך בחברת ייעוץ השקעות נדל"ן פרטית שמתמחה בהנפקות תמחיריות פיננסיות בסניף הבינלאומי שנמצא בתל אביב.”
ידעתי שכל מה שהיא שמעה זה מנהל,בינלאומי ותל-אביב.
זה היה בסדר.לזה התכוונתי בסופו של דבר.השאר באמת לא כל כך משנה הרבה.רק עצם העובדה שידעתי להגיד את זה הייתה חשובה.בזה הוכחתי שאני באמת מוצלח.זה הכל.
"אה...אוקיי...אז אתה באמת מוצלח.” הגיעה היא למסקנה המבריקה.
התבוננתי בה מבצעת תהליך נוירולוגי-אבולוציוני כשמוחה עיבד את המידע הנתון ונתן לה אישור להכין את שחלותיה וביציותיה לאופציית הרבעה של זרעונים מוצלחים.כל חייה היא הוכנה לכך ובהתאם ניתנו האותות לשחרר את ההגנה הטבעית המתבקשת.
"אז...אתה רוצה אולי שניסע אלי אחרי שנסיים כאן?”
הזמנתי חשבון.
עדיף שלא נזמין עוד משהו.כל החודש חסכתי בשביל היציאה הזאת.
היא כל כך הולכת להרוג אותי מחר בבוקר כשאספר לה שאני אינסטלטור.
