עֵץ הַשִׁיזָף הַרָאוּי

 עֵץ הַשִׁיזָף הַרָאוּי

הָיָה רוֹצֶה –

לוּ רַק נִשְׁאָל –

נָהַר שֶׁל קֶבַע זוֹרֵם לְרַגְלָיו,

 שֵׁיִטָּעוּ בּוֹ שׁוֹרְשֵׁי אֶצְבָּעוֹתָּיו

הֲלוּמֵי צָמָא הַקָיִץ

וְיָפִיכוּ עוֹז

בְּפֵירוֹתָיו הַרְאוּיִים,

בְּצִילוֹ הַרָאוּי,

שְׁעוֹבְרֵי דֶּרֶךְ יֹאמְרוּ שְׁלֹא בְּפָנָיו

שִׁיזָף זֶה

בֵּירַכוֹ אֶלֹהִים.

כָּךְ בְּעוֹמֶק לִיבָּם הַבּוּרְגָּנִי,

כָּךְ סִיפֵּר לִי אָבָּא.