חזרה ליצירות
סיפורים

מה שבלב

אינה | (07/09/2008 18:36) | 74 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
המילים שתקועות לי בגרון בכל פעם שאני רואה אותך. מה שאני ככ רוצה לומר,אבל שוב לא יכולה. רואה את גבך המתרחק שוב ממני. רואה את הצעדים שאתה עושה שלוקחים אותך הרחק מכאן. הפנים העצובות שלך, עיניך הכבויות מאז אותו היום. ככ רוצה לחבק, לנשק, לעזור.
יודעת מה הבעיה, אפילו יודעת איך לפתור אותה. אך כל פעם שאני עומדת מולך גרוני מתיבש
אני נחנקת, האוויר, הצלילים, המילים, המחשבות. הכל נעלם. -"סליחה" אני צועקת בראשי. -"סליחה" שוב אני מבקשת בשקט מחילה. "סליחה" על מה שקרה, ועל מה שלא נאמר.
"סליחה" על העתיד שלא יבוא ועל העבר שכבר נעלם.
"סליחה" על שלא הייתי מספיק חזקה בשבילי ובשבילך.
"סליחה" על שלא עמדתי לצידך אז ושאני עדין בורחת כעת.
"סליחה" על הכל, כל הכאב שנוצר בלב.
עומדת ומרחוק מסתכלת בדמותך המתרחקת לאט לאט, צעד אחר צעד.
 -"סליחה" נשמעת לצידי, צועקת, רועמת לידי. אתה מסתובב ובי בוהה.
אני מסתובבת ומביטה לצדדים, מחפשת את זה שצעק את מה שלא יכולתי אני.
ואז אני שוב מסתובבת קדימה ורואה שאתה כבר לידי.
-"ככ הרבה זמן חיכיתי שתאמרי את זה".
בוהה בך כלא מבינה, לא מאמינה. זו הייתי אני? זה היה קולי?
זרועות נכרכות מסביבי, ופניי שוב מונחות על חזך החזק, הרחב.
שוב מרגישה מוגנת, שוב מרגישה שלמה. -"סליחה" שוב אני לוחשת לך.
-"אני סולח לך". מילים שככ רציתי לשמוע. ככ חיכיתי לצלילן.
זה לא הסוף ולא ההתחלה. זה רק ההמשך של אותה מנגינה ישנה שלה כולם קוראים אהבה.
 
כל הזכויות שמורות לאינה
 
 

תגובות

חזרה ליצירות