שְׁלֹמֹה גִּיס יָקָר

שְׁלֹמֹה גִּיס יָקָר

כָּל כָּךְ קָשֶׁה לְדַבֵּר עָלֶיךָ בִּלְשׁוֹן עָבָר

לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶצְטָרֵךְ

לְהִפָּרֵד מִמְּךָ כָּל כָּךְ מַהֵר

וַאֲנִי עֲצוּבָה מַמָּשׁ עַל שֶׁהָלַכְתָּ

תְּחוּשָׁה קָשָׁה שֶׁל הֶפְסֵד

נִשְׁאַרְנוּ פֹּה בִּלְעָדֶיךָ וְעִם חֹר בַּלֵּב

הָיְתָה לְךָ אַהֲבָה לְכֻלָּם

דְּרָכֶיךָ הָיוּ דַּרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיךָ שָׁלוֹם.

בִּשְׁבִילִי הָיִיתָ הֲכִי בְּחָכְמָה,

הֲכִי בָּאֱנוֹשִׁיּוּת, וּבַתִּקְשׁוֹרְתִּיּוֹת

בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

הֲכִי בֶּאֱמֶת מִשְׁפָּחָה.

אוֹהֵב אָדָם אַתָּה. אוֹהֵב אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא.

עָנָו, צָנוּעַ, אִכְפַּתִּי וְרָגִישׁ.

מְקַבֵּל כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת

אָדָם מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו חוּט בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו

זִכְרוֹנוֹת וּמַרְאוֹת הַשְּׁזוּרִים בְּזִכְרוֹנֵנוּ כְּרִקְמָה -

יֵשׁ מֵאִתָּנוּ הַבּוֹכִים בִּדְמָעוֹת

וְיֵשׁ מֵאִתָּנוּ הַבּוֹכִים בְּמַחֲשָׁבוֹת

אַתָּה תַּמְשִׁיךְ לְלַוּוֹת אוֹתִי לְאֹרֶךְ זְמַן.

מָה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם בְּאַמְתַּחַת חַיָּיו

כָּל מָה שֶׁאָסָף וְכָל מָה שֶׁאָהַב

כְּאֵבִים אֲחָדִים וּמְעַט נֶחָמוֹת,

יְדִידוּת, מַעֲשִׂים מַטָּרוֹת, גְּחָמוֹת

יֵשׁ תִּקְווֹת נוֹצְצוֹת בְּאַמְתַּחַת

יֵשׁ דְּמוּיוֹת בְּתוֹכָהּ וְיֵשׁ נַחַת

זֹאת נוֹשֵׂא הָאָדָם עַל גַּבּוֹ כָּל יָמָיו

וְאֶת הַיֶּתֶר מְסַפְּרוֹת פָּנָיו

וְכָךְ בְּאַחַת שִׁירַת חַיִּים נִפְסֶקֶת

וְכָךְ בְּאַחַת שִׁירַת חַיִּים נִקְטֶפֶת

עַל הַמֵּיתָרִים נִגַּנְתָּ נִגּוּן אַחֲרוֹן

עָצָמְתָ עֵינֶיךָ נָדַם גַּם לִבְּךָ

שֶׁיִּנְעֲמוּ לְךָ רִגְבֵי הָאֲדָמָה

וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ.

לָעַד תִּהְיֶה נָצוּר בְּלִבִּי

תִּשְׁמֹר מִלְּמַעְלָה

עַל אֵלֶָיָה, עַל הַיְּלָדִים וְעַל הַנְּכָדִים

~

בְּעוֹזֶבְךָ

שׁוֹמַעַת אֶת הָאֲבָנִים זוֹעֲקוֹת

בּוֹכָה כִּיְבַבַּת הַכִּנּוֹר

שָׁרָה אֶת שִׁירַת הַמַּכְאוֹבִים

כְּמוֹ אֶלֶף אִיּוֹבִים

אֶזְעַק אֵלֶיךָ מִבְּלִי לְהָבִין

וְאַתָּה עַל מֵיתָרֵי הַגִּיטָרָה

נִגַּנְתָּ נִגּוּן אַחֲרוֹן

עָצַמְתָּ עֵינֶיךָ - נָדַם גַּם לִבְּךָ

מְכַסָּה אוֹתְךָ בִּצְעִיף זַהֲרִי

שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַק טוֹב

בְּמִשְׁכָּנְךָ הֶחָדָשׁ

תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה

~

שְׁלֹמֹה הוּא בַּעֲלָהּ שֶׁל אֵלִיָּה הַתְּאוֹמָה שֶׁל שְׁמוּאֵל אִישִׁי

אֲנַחְנוּ מַכִּירִים 46 שָׁנִים מֵאָז שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמִּשְׁפָּחָה

הָיְתָה בֵּינֵנוּ חֲבֵרוּת יָפָה וַהֲדוּקָה -

עִם הֲמוֹן חִדּוּדֵי לָשׁוֹן וּמִשְׂחֲקֵי מִלִּים

שְׁלֹמֹה תָּמִיד יָדַע לְפַרְגֵּן

אֶזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד -

חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְחִין

יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ
~
2.4.25 - ליוונו את שלמה לדרכו האחרונה