לאמי /דויד סמוכה

                                             לאמי   דויד סמוכה

אמי מבוגרת דואגת נורא.

יושבת ספונה , בודדה בביתה.

יושבת רחוק , הלב שלה כאן .

נכמרים רחמיה עלי , על בנה.

 הלב שלה פה , וביתה הוא רחוק.

מתקשרת אלי , כל כמה דקות.

מתקשרת  , בוכה בכי תמרורים.

ושואלת ," האם יש לך כאבים" ?.

מספרת היא שהדליקה נרות.

מול המזוזה התפללה , לדיין יתומים ואלמנות.

את אליהו הנביא , ואת כל הנביאים.

שלחה שיעמדו , לצידי כנוטרים.

לאבי ז"ל , הדליקה היא נר.

ממנו ביקשה " , שייגש אל ה ה' (השם)".

"ויבקש לדודי בנו מרפא ומזור.

שהילד שאהב , במהרה לאתנו יחזור".

ממשיכה ואומרת , " שהיא כמו חנה,

שעל שמואל בנה  , בבכי תמרורים התפללה".

מתפללת היא ומבקשת מאלוקים.

שגם אני אזכה להחלים.

"אלוקים נענה לבכי אמהות.

אלוקים לא ישיב את תפילותי ריקות.

אני נמצאת פה פיזית רחוקה.