מקדם העושר על פני הכרס

ישראל ,שם פרטי,

שם המשפחה אינו ידוע,

מתעורר כל בוקר בחמש באופן קבוע.

באפלולית דירתו כמעט כושל   

אז פולט מול דמותו במראה:

הוא שותה קפה שחור , לובש שחור ועובד בשחור,

אבל שרשרת ה"חי" האימתנית

וליבו עשויים זהב טהור.

תגובתו זריזה או שמא שלפוחיתו רגיזה

שכן כל אימת שהוא בדרך עירונית או בינעירונית ,

יעצור בדרך להטלת מימיו,

לצידה של המונית.

כרסו של ישראל מדשדשת לפניו

וקיסם עץ נעוץ דרך קבע בין שיניו

הוא מתחנף לנוסעים וגם לנוסעות

אך מזלזל בעזר שתמיד בעדו,

ההיא בחלוק המשבצות

שמשמינה לאיטה ומגדלת "לתפארה"

את שלושת ילדיו

ב"דירת הגג" הצנועה,

בסמוך למחנה שבעיר השפלה.

ישראל עוקף בלי חשבון

ועוקץ בלי מונה,

במונית הוא תמיד ראשון,

הוא המומחה הגדול ואין עונה,

הוא "ממציא הגלגל"

והוא תמיד ימחה

כנגד העוולות של ההם שמעל.

הוא מתחנף אך בחשאי תוקף,

הוא יצירתי עד אינסוף

וגם את יעל מירושלים

"קימבן" בגדול כשירדה

לבקר בשפלת החוף

וכמעט שילמה את הנעליים.

הוא חי לו בשקר

אך לעיתים, כשלהחלפה הוא מוריד

צמיג עם נקר,

הוא נזכר באהבתו היחידה מימים ימימה,

שם, על אם הדרך

הוא חולם ברוך על אימא ,

האישה היחידה שנותנת לחייו ערך.

ישראל אוהב לצאת לחופשות

בהן יכבס ירוק ללבן

והיעד שיעדיף בו להתאושש,

גן העדן שלו הקטן,

הוא אנטליה

שם הוא נופש,

כמעט תמיד ללא פמליה

ומשם הוא תמיד יביא

חופנים של מתנות

אבל רק לילדים ולאמהות,

כלומר לאימא שלו והפלא ופלא

הוא עושה כבוד גם לחמות

ורק האישה הקטנה

משמינה לאיטה.

הוא דומע בבריתות

בוכה בחתונות

ומתייפח בהלוויות

וגם אז הוא נדיב במתנות.

ישראל שלנו,

מבלה עם החבר'ה בחפלות

ובאירועים סוערים, במועדונים

כאלה ואחרים.

מה נותר עוד על ישראל לומר?

מה נגיד על האיש המדהים

שהשיג כמעט הכול בחיים?

האם אפשר כי נותר לו עניין שטרם סודר?

מסתבר כי חיובי, עדיין יש לו

שאיפה אחת עזה

ואכן לאחרונה יצא ישראל בהכרזה

כי קרוב היום בו ישב בקזינו

הגדול בעולם

וייתן מכה כזו שבעקבותיה

יוכל "לסדר" את כולם

ובכללם אפילו את

האישה הקטנה,

זו שמשמינה לאיטה.