שיר לרעיתי

בס"ד                                                                                                       22.5.2008

שיר לרעיתי    דויד סמוכה

עייפה ומותשת

דורית רעיתי.

הימים האלה

לה הם קשים.

אינה יודעת היכן

על מי ועל מה לחשוב.

מתמודדת לבד,

בכל החזיתות.

אני אחרי ניתוח,

שוכב חסר אונים.

תפילה  נושאת.

שבמהרה  אחלים.

כשהיא לא לידי

אנו  בטלפון.

היא מאוד דואגת,

ו"מנדנדת" לי המון.

בכל הזדמנות

אלי היא "קופצת".

לבד ועם הבנות .

אלי היא דוהרת.

מביאה היא עימה

לבנים נקיים.

מעט אוכל

והרבה מתוקים.

אין לה שקט

ואין לה מנוחה.

לפעמים נשברת

ויורדת לה דמעה.

ליבה לא מסגיר

את סערת נפשה.

ברגע שאתאושש.