חזרה ליצירות
שירים

שכרון

יואל | (16/03/2006 08:08) | 102 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שיכרון אהבתה
טופף נשיקת
הלמות ליבה
רוגע נאצל
על תרבות
לחייה,
כמשאלה נושנה
לדעת
סוד תמימותה.
 
מתת חייה
זיו נשמתה
כפרפר אביב
לוגם צוף
אושרה
ניצני געגוע
מאוחר.
 
והיא יושבת שם,
מצפה
לרגע ממשי
מחביא רזיו
בנשמתה המצפה
לאהוב ליבה.

תגובות

חזרה ליצירות