רוז

עכשיו כבר לא רטוב לך

ימים כה ארוכים

שם במחשכים

באפרורית הדלוחה

המתנת

למושיע שיגיע

וייקחך ממקום רבצך

אל כר דשא פורח ומוריק

משם תוכל נשמתך

בינות למלאכים

צחורים

לפרוש אף היא כנף

ולדאות אל מרחבי החיים

להיות

סוף סוף

פרח

שושן

חי

נושם

מריח

ומרגש.

עכשיו כבר לא רטוב לך

לעינייך חוזר הברק

לחייך סמוקות

שיערך מתנופף ברוח

וצחוקך מתגלגל

ואת דואה על ענן

שלגי

רך וענוג

בינות למלאכים

המקדמים את פנייך

פורשים לך את כנפיהם

מובילים אותך

אל מושבך

נסיכה

פרח

שושן

חי

נושם

מריח

  מרגש.

כל הזכויות שמורות