נס חג סוכות/דויד סמוכה

 כששמע שהמוצב שלו ברפיח תחת התקפה,

מיד חזר למוצב לעזור לחבריו,

אנו ההורים כמובן נכנסנו לחרדה .

עקבנו אחרי החדשות כמו נרקומנים לסם.

לאחר התלבטויות רבות החלטנו לנפוש ולנוח בטבריה  ,

לקחנו את בת אל הבת הקטנה ובבית נשארה דיקלה הגדולה,

16.10.2000 הלכתי להתפלל מנחה בקיברו של רבי מאיר בל הנס.

חזרנו להולידאין למלון  לנוח ,  בת אל  ראתה תוכנית בטלביזיה.

ביקשנו ממנה   בשעה שתיים לשמוע כמובן חדשות,

החדשות נפתחו שברצועת עזה היה מהומות ,

 שני חיילי צה"ל  נפצעו ,לא אמרו באיזה חומרה,

הלב  דפק בעוצמה בלתי רגילה תוך דאגה,

מה עושים ? רעיתי דורית  ניסתה להתקשר לשלומי והוא לא ענה ,

החששות גוברים , מחליטים להתקשר לזיו חבר ילדות  וחובש בגבעתי.

שערב קודם הלך לתגבר את המוצב של שלומי,

דרך הוריו של זיו שמענו בדיעבד,

ששלומי הולך לפתוח את ציר פילדלפי וזה מאוד מסוכן ,

אנו מתקשרים לזיו לברר מה העניין .

והבנו שהוא ליד שלומי ומהטלפון הופתע,

תוך התייעצות שלו עם שלומי נתן לנו אותו לשיחה .

שאלנו מה קורא ? שלומי אומר לי אבא תשמע,

"זרקו עלי אבן ואני כעת מפונה לסורוקה  קיבלתי מכה ביד."

זה רציני שאלתי?  שלומי ענה " יורד לי מעט דם ".

לבוא ? ענה לי "אם אתה רוצה אתה לא חייב".

כמובן מיד עלינו על המכונית , והתחלנו בנסיעה אין סופית ,

מטבריה לבאר שבע דרך ארוכה ולא נגמרת,

בדרך הפעלנו את היותר דרומיים לנסות להגיע  לשלומי ואותנו לעדכן ,

הוריו של זיו ודיקלה יצאו אליו מאלפי מנשה,

ואנו מדרימים וממלמלים פרקי תהילים ,

לפני באר שבע התחלנו לקבל טלפונים ,

היכן המיקום שלנו ומתי אנו מגיעים,

הגענו סוף סוף  ובאו לקראתנו הוריו של זיו ודיקלה.

זרזו אותנו להגיע לשלומי ,ואמרו לנו שהוא נפצע מירייה ,

שלומי שכב על מיטה הדרך לניתוח  , המשפט הראשון שאמר " אבא סגרנו מעגל ".

גם אותי פינו במסוק לסורוקה אחרי פציעה,

התברר לנו בזמן ההמתנה ששלומי ניצל בנס,

(האם זה בזכות התפילה על קבר מאיר בעל הנס?)

כדור של צלף חדר לזרוע את השריר קרע  ,

וננעץ  קרוב מאוד ללב , באפוד שלבש,

אחרי שני ניתוחים וחודשיים  של שיקום מקוצרים,

חזר שלומי  חזר למוצבי רפיח  לחבריו הלוחמים,

"משורה משחרר רק המוות"

את יאיר מפקד הלחי לי ציטט,

כשאמרתי לא מה אתה ממהר ,

מקצר את השיקום וליחידה חוזר,

אך הוא  נוצר כנראה מגנים מיוחדים,

משפחה שהמדינה בראש מעיניה ועלייה מגנים ,

סיים את שירותו הצבאי עד תום ,

שרותו הצבאי כלל גם שני קווים בלבנון ,

כבנו של נכה צה"ל

לא ביקש קיצור התחשבות  או הנחות,

                        אני יודע שזה יותר סיפור משירה,

                        למי שסיים לקרוא תודה רבה ,

                                                                           דודי

  שנה לאחר השיחרור שלומי יצא לטיול לדרום אמריקה וארצות הברית,

לפני חצי שנה סיים תואר ראשון באוניברסיטת ת"א , תוך עבודה במשרד ראש

הממשלה , לא מוותר על אתגרים צנח למעלה מ350 צניחות חופשיות . בימים אלה יצא לטיול לתילאנד עם חברתו סיגל ,