נשיכות קטנות

מ י  ר  י, (ברצינות, אבל אולי מעושה משהו)
בואי נעבור לענייני נשיכות קטנות.
או איך לומר זאת? לפחות טעימות על קצה הלשון, בלשוני המדמה והמנסה לעקוף מכשולים.
דיפלומטיות לכל הרוחות.
מה אומרות לך מילות השיר הבא, מירי: "אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה"?
אני אומר, אין לו שום סיכוי, גורלו נחרץ, אפילו אם זה באמצע
היום.
אבל מה אם מירי שומעת צלצול בדלת באמצע הלילה? ואולי נקישה מתווספת?
כלום תישאר מירי נוקשה? כלום תשאיר את האורח, רצוי אבל לא קרוא, בחוץ? לקפוא בתוך לבו הרוטט? המבקש טיפת חום נשי במקום בו יש?
ואולי תושיט מירי המדוברת יד חמימה, יד מנחמת, למשוך את הנוקש החצוף אל לבה שלה? לחבוק ולחלוק שעה קצרה של אושר גנוב? של מגע מענג? של חוויה ראויה ומנחמת?
למשפט הבא שלך מירי, אני לא מאמין: "שנים רבות לא אהבתי את עצמי. עכשיו אני מאוהבת. לא יכולה להכיל עוד אהבה עכשיו". זו בריחה יקירתי. בריחה ממי? מעצמך? ממני?
לא זה מצוי באמתחתי. שם אני נמצא, מחפש מרגוע, מחפש חיק, מבקש להצטנף במקום מפלט מלא סימפטיה והבנה, בלא דין וחשבון, בלא דרישות, בלא הטפות, בלא מוסר, בלא מורא.
רק אני וגופי, ואת וגופך, רק אני ונשמתי ואת ונשמתך, רק לחבוק ולחוות, רק לשעה קלה של פריקת הצער, של מנוח ממחול השדים שרודף אותי כעת בשבועות האחרונים בלא הפסקה, בטירוף.
שעת רוגע אני מבקש, כזו שיכולים למצוא שניים, זה בזרועות זו, לו רק חפצו, לו רק אזרנו את העוז לקרוע ולחתוך את הכבלים הבלתי נראים שעל ידינו, בכדי לשחרר את השדים הרעים השוכנים בתוכנו, לגרשם החוצה, ולטעון בנפשנו עוד חוויה מטהרת, מתוקה ומסייעת לעבור את המכשול הבא העומד כבר על דרכנו שמאיים להכות.

נשיכות קלילות הן אלו מירי, נביחות רכות של פאפי, לא מכאיב, לא דורש חיסון, אבל הפאפי הזה, מירי, בזמן הזה,
מתגלגל על הגב ומקשקש בזנב, ונועץ בך עיני קוקר ספאנייל, גדולות ועצובות, מחכות . . .
"ואז ראיתי שמחכה לי דואר. מכתב אהבה מירדן. יובלות לא קיבלתי מכתב אהבה".
לא יקירתי, זה היה מכתב מהפאפי הזה השובב, מהפאפי המעונה שאינו חש ואינו יודע מי אוהב אותו. אלה היו המילים שיצאו מעיני הקוקר ספאנייל המביט בך בתקווה, עיניים שאומרות, שמבקשות תאהבי אותי הלילה. ואני אקשקש בזנבי בשבילך, ואני אהיה פאפי טוב. לפעמים אנשוך קצת ואזהר לא להכאיב, לפעמים ארטון, לפעמים אתגלגל על גבי לקבל טיפה על הבטן, ולפעמים ארצה עוד פעם להיות איתך ושלך. האין זה שיא הגמולים מירי?
אבל יקירתי, הפאפי הזה הוא כבר פאפי גדול, ועדיין הוא צריך
לפעמים, להיות פאפי. כמו כל אחד. את לא, מירי?
על הזנב שלי דרכו המון בזמן האחרון, וזה כואב, ואת יודעת,
ואין נחמה של ממש, אולי רק הקלה מהלחץ אפשרית. אולי רק אותה אני מבקש, מחפש בכל כך הרבה מילים.
האם יש שערי חסד עבורי מירי? שערי תקווה? האם תגישי ארוחת לילה מאוחרת לקוקר ספאנייל מוכה וחבול?
לא מחמלה מירי, מאהבת לבך.

שלך ובשבילך מירי . . .