שירים

אבא

מוקדש לאבא, ליום ההולדת השמונים וחמישה (ספטמבר 2008 )

היית רץ, אבא, אלמלא ריתק אותך מטה ההליכה,
היית מרקד, לולא חרק גווך הכפוף, הארור.

ממרומי שנותיך גם עינך הצופיה בוגדת.
והמכאובים, אוי המכאובים.

היית שב אחור, אבא, אל אותם הימים,
בהם ב"סְטן" אחזת מול פורע ערבי:
קל רגליים, גווך זקוף והנפש הומיה.

יש דור חדש אבא, שאותך לא ידע:
טוּב הלב, היושרה והתום.
והייתי שר איתך, אבא,
אלמלא חנקה הדמעה את גרוני.

אך אקרא עמך, אבא, ולנצח אדע:

"אם עבד אם הֶלך -
  נוצרת בן מלך
  בכתר דוד נעטַר"
(המנון בית"ר)
 
 
 
 

© כל הזכויות שמורות למשה טרופה

 
 


תגובות