נטישה/דודי

בס"ד                                                                                                                                  1.11.2008

    נטישה/דויד סמוכה

את כוחי , את אוני ואת עמלי,

 נתתי לך בחדווה ,

שוב את עוזבת,

יוצאת לדרך חדשה,

האכלתי אותך דבש והשקתי חלב,

פנינים נטף לשונך,

אך ביום שקמת ועזבת,

אררת את מטיבך,

אחרי  שחרשת  וזרעת על גבי,

את קוצרת יבול,

ונוטשת אותי,

עת קראתי

 בשמך ,

לא ענית,

הותרת אותי

 בגפי.

לרעות בשדות

זרים הלכת,

לא רצית,

להמשיך,

נותרתי בבית לבד,

אבן זועקת מקיר,

זוהי תורה ,זהו שכרה ,

או אללי ,