אימא

היא מתיישבת בפינה גלויה  לכול

ואליה כל איש כואב  לבוא יכול

היא מברכת את הנכנסים בחיוך מעודד

חיוך רך כזה שמחזק ועוזר לך להתמודד

"שב", היא אומרת ושוב מחייכת

ואתה מרגיש נינוח ולא רוצה ללכת

על סודותייך הכמוסים אתה מתוודה בפניה

הלחץ והכאב מתפוגגים כשאתה מסתכל בענייה

במגעה הרך והמרנין היא מגרשת צרות

לחישותיה המגוננות עליי שומרות

והיא שוב תחייך אליי כשאבוא לבקר

מפתן דלתה יסיר את מזגי הקודר

אפילו את החיילים הקשוחים

היא הופכת  לילדים קטנים

שמחפשים טיפה חום ותשומת לב

היא אפילו נותנת נשיקה על המקום שכואב

אימא או אימא חבקיני חזק וביחד תמיד נישאר

אימא אותך אהבתי מכול ועלייך לא אוותר...

תודה לך אימא על הבנה,חום ואהבה

כי תמיד מעל ראשך אימא יש ברכה...