יצירות אחרונות
בגיל שבעים נפגשנו (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
סיפורים
טעות בזהוי 2 (חלק אחרון)3. על הכוכב הכחול לכאורה, המשימה של מציאת גוף לנשמה לא הייתה צריכה להיות מסובכת במיוחד: יש למצוא גוף שלם, אחד שאך זה עתה נשמתו פרחה, ולהכניס את הנשמה שברשותי לתוכו. גופות כאלה יש למכביר, בכל מקום ובכל שעה על פני כדור הארץ. אך כבר הספקתי להכיר במקצת את הגאון שלי, הוא עשה רושם של בחור בררן וכבר חששתי בנוגע לשיתוף הפעולה מצידו. הוצאתי מהמחשב האישי שעל כנפי את רשימת הגופות הטריות ופסלתי מראש את אלה ששייכות לבנות חווה. קצת חבל, חשבתי שבוודאי יש ביניהן שוות ביותר, אך משהו אמר לי שזה לא יתאים לו. גם כך הרשימה הייתה ענקית. אז החלטתי שבוודאי הוא ירצה להיות בגיל דומה לזה שבו חלף מן העולם שלו, וזה כבר צימצם את הרשימה שלי באופן משמעותי. לחצתי על סעיף מיקום הגופות; רבות מהן היו בבתי חולים, אך ידעתי שעדיף לוותר על מקור זה. גופות בני ה- 17 בבתי החולים הן בדרך כלל פגומות ביותר, לא הייתי רוצה שיתעוררו אצלו בעיות בריאות רציניות שיגרמו שוב למותו בטרם עת, לפני שיגלה את תרופת הפלא שלו. רק זה עוד חסר לי! כך שזו צריכה להיות גופה במצב תקין גם חיצונית וגם פנימית, וזה כבר מסבך את העניינים עד מאד. אך לבסוף הגעתי לרשימה של 186 בני 17 שלמים בגופם שנשמותיהם פרחו זה עתה ברחבי הכוכב הכחול. אינני מתכוון לספר כאן את כל תלאותי באותו יום וכיצד טורטרתי מגופה לגופה על-ידי הגאון שלי, שמצא שעת כושר למקצה שיפורים, בבחינת "אם כבר, אז כבר". אם בתחילת מסענו רצה גוף שידמה לזה שהיה לו – ואת זה עוד יכולתי להבין - בהמשך החליט לנצל את ההזדמנות ולשפר את הופעתו העתידית. אביא כאן רק כמה דוגמאות שממחישות עד כמה הסתבכתי איתו. לא פלא שעתיד להפוך למדען גדול, הוא בהחלט בחור שאפתן מאין כמוהו. את רב הגופות הוא פסל על הסף, לא רצה אפילו להעיף מבט שני, נהם לעברי בבוז: "נראה לך? " וכשעניתי לו שכן נראה לי, התגובה שלו הייתה כזו שמהר מאד הבנתי שזאת לא הייתה בדיוק שאלה. גם כשכבר מצאנו אחד שלמיטב הבנתי היה ממש דומה לו, הוא נבח אלי: "תגיד לי יא מתרומם, כזה תפלץ אני נראה בעיניך?" בכלל, היו בינינו במשך כל מסע החיפושים הזה בעיות תקשורת רבות, למרות שאין שפה על פני הכדור הכחול שאינה נהירה לנו. כפי שציינתי כבר, אם בהתחלה חיפש גוף עם דמיון לעצמו, התיאבון שלו גדל בהמשך; הנה דוגמה: הראשון - "הוא דרדס, אני רוצה להיות גבוה" השני - "זה שמן בטטה, אני רוצה גוף אתלטי" השלישי- "יש לו אוזניים כמו לדמבו" הרבעי - "איכס איזה שיער מגעיל, אני רוצה להיות בלונדיני" החמישי - "הגוף סבבה אך יש לו פרצוף של אהבל" השישי - "אמרתי גבוה, אך אני עדיין רוצה להיכנס דרך הדלת" וכך הלאה, וכך הלאה. לא הכל הבנתי ממה שאמר לי, אך את רוח הדברים קלטתי: פסילה מוחלטת. הסכים לבסוף להתפשר ולבחור גוף אחד מהרבים שכבר ראינו, רק לאחר שאיימתי עליו שאני מרים כנפיים ועוזב אותו לאנחות במצבו הנוכחי. זה הפחיד אותו כהוגן והכניס אותו לפרופורציה. בחר בגופו של בחור בן גילו שהתמוטט ומת על מגרש הספורט מדום לב. לי הוא נראה מושלם וסריקה יסודית שבצעתי בו העידה שגופו במצב מעולה. את ליבו אוכל לתקן ולהפעיל בקלות, יש לנו את השיטות שלנו. לחצתי על הגאון קצת והוא נעתר: "נו טוב, שיהיה!" סתם עשה רוח, הרגשתי שהוא התרשם מאד, הוא לא חלם על שרירים כאלה ועל פנים של אליל קולנוע כמו שהיו לבחור שעל המגרש. ברגע שנתן את הסכמתו, שלפתי את הנשמה ממקומה על כנפי והכנסתיה לגוף. בצעתי במהירות את תיקון הלב, עניין של מספר פעולות במחשב שלי. רק כעת התפניתי להתבונן באמת על המתרחש במגרש, משסוף סוף התפטרתי מהנשמה הטורדנית. ראיתי מספר בני אנוש רצים לעבר הבחור שעל הקרקע, אך כשהגיעו אליו הוא חזר כבר להכרה. הם עזרו לו לקום והוליכו אותו איתם. נשמתי לרווחה. המשימה הושלמה. לא היה קל, כפי ששיערתי מראש. המשכתי לרחף מעל המגרש עד שראיתי שמכניסים את הבחור למכונית וזו יצאה לדרך. המראתי גם אני לדרכי עייף אך מרוצה. יש לפניי עוד דרך ארוכה ובשובי אצטרך למלא דו"ח מפורט על המבצע. כעבור יומיים קיבלתי אימייל מהבוס הגדול. הודיע לי שביצעתי את המשימה לשביעות רצונו מבחינת התוצאה, התרופה לאיידס תִמָצֶא על ידי הגאון במועד המקורי. רק שלא תמצא בישראל, כפי שאמורה הייתה, אלא בארצות הברית של אמריקה. 4. חדר המורים בבית הספר התיכון בעיר קטנה במדינת מסצ'וסט, ארה"ב " בקשתי שתבואו שניכם לבית הספר כדי לספר לכם שאנחנו כאן, כל המורים, נפעמים ונרגשים ממה שקרה עם בנכם. נס, ממש נס, כי אחרת איך אפשר להסביר את השינוי? מאז המקרה במגרש הפוטבול, כשאיבד את הכרתו לשעה קלה, הוא הפך בן אדם אחר. אתם הרי יודעים מה היה לפני כן, היה צפוי שישאר כיתה, רק ספורט ובנות היו לו בראש, והתעודה שלו הייתה...נו אתם יודעים. ופתאום, אחרי האירוע, מה אגיד לכם? כאילו בן אדם חדש! מצטיין במדעים, הכל הוא יודע, המורים והתלמידים פעורי פה. על מקרה כזה עוד לא שמענו! נס, ממש נס משמיים!" תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |