שירים

בצימאון-מוקדש לסופיה באהבה !

 
 
בצימאון
מוקדש לסופיה אשת האהבה !
 
מול ים תקוות העתיד לבוא,
גוועת עצמה שתיקות
וקורסת אפיים על החולות.
 
ממסגרת העבר בתמונות
שאף פעם אינן מתפוררות,
כקיום בסיסי, נפשה מלוות.
 
בצימאון לאהבה, כיסוד לתחושה -
אני אתה חי ואת חיה,
מוציאה לשון חיוורת ויבשה
הרודפת קוב מים להשקותה
אך יש מי שסגר באר בפניה
וקשה לה הנשימה...
 
מים תמיד יש ותמיד יהיה
ברוב שטחי הכדור מכוסה,
כך גם באהבה
הנודדת מנוסטלגיה כפליטה
עד שתמצא מקום כתפילה
ברת קיימא.
 
פעם כובשת שנת הבצורת או בשמיטה
ופעם מנצחת בשנה גשומה,
לוחמת אמא אדמה
כשמורל גבוה בידה האחת
וכוס חצי מלאה בשנייה !
 
כל הזכויות שמורות !!
 
**בהשראת טור מרשים  בסיפורת/ידיעות אחרונות-'הידרומניה'

תגובות