לבד

על פני הים המתגלגל של הגגות,

על פני בשרו הנא של האספלט,

על פני הדיסוננס המתמשך

של אמבולנסים ופיצוציות,

בובות של מותגים בחלונות

הראווה וחלומות שרוטים

צילו חולף, פצוע קצוץ כנף –

מלאך אחד בודד תועה ברשת

שמיים-אדמה-דוט-קום. החום

של הגגות לא יתפוגג הלילה.

דגי פירניה חלודי מבט

אורבים בסבלנות בכל פינה בדרך

כשהם הופכים, בסתר, לדקות

חורקות וכואבות של המתנה

לנס קטן שלא יקרה אף פעם.