המחפש --סיפור עם מוסר השכל --כתבתי באתר אחר בכינוי azmatok

זה סיפורו של "המחפש". מי שמחפשלא בהכרח מוצא. לא תמיד הוא יודע מהו מחפש. חייו של המחפש הם

חיפוש.
יום בהיר אחד הרגיש המחפש שהוא חייב לברוח מהמציאות של חייו מעיר מגוריו וסביבתו הטבעית, ואז החליט לנדוד לעיר זרה שנקראת  קמיר.הרגש העלום שפעפע במוחו במקום עלום, שכנע אותו לעשות את המעשה.והוא נענה לו בשמחה.
לאחר יומיים של מסע מפרך בדרכים,ראה את העיר קמיר מרחוק. בהתקרבו לעיר ,משכה את תשומת ליבו גבעה לצד הדרך. הגבעה היתה מכוסה בצבע ירוק לא אחיד, בהתקרבו ראה שהיא מכוסה בפרחים יפים  בשלל צבעים ,מעליהם סוגים שונים של עצים ושיחים. מעקה עץ תחם את הגבעה מסביבתה. מרוב התרגשות מהיופי החליט לבקש לנוח על הגבעה תוך שהוא שוכח מהעיר. כשהוא נכנס דרך שער הנחושת ,החל ללכת בינות לאבנים הלבנות הפזורות בין העצים.
לפתע קרב אל אחת האבנים, וראה כתובת עליה בזו הלשון:"עבדול טארק חי 8 שנים", 8 חודשים שבועיים
ו3 ימים." הידיעה שהמדובר פה במצבה של ילד רך בשנים , העבירה בגוו צמרמורת והוא חש צער עמוק ורחמים.מבטו המשיך לתור אחר מצבות נוספות והכתוב עליהן ושוב נפלו עיניו על מצבה נוספת עליה כתוב:"דאמיר חי 5 שנים 4 חודשים 2 שבועות 6 ימים" . המחפש חש זעזוע עמוק כשהבין שהמקום הנפלא ההוא אינו אלא בית עלמין.
לאחר שסקר עשרות מצבות נוספות, הגיע למצבה אחת בה נכתבו החיים הארוכים ביותר : 11 שנים .
כשפרץ בבכי, חש אליו שומר המקום,בשאלה האם בכיו נובע מצער על מות קרוב משפחה או ידיד.
המחפש הניד ראשו בשלילה ושאל מדוע מתים כאן כל כך הרבה ילדים. ?. ואיזו קללה נחתה עליהם?.
השומר הזקן חייך והרגיע: ,"ברגע שהנער חש הנאה גדולה,  אין פה שום קללה .יש כאן מנהג כשנער מגיע לגיל 15, נותנים לו פנקס במתנה, בדיוק כמו זה התלוי לי על הצואר. ברגע שהנער חש בהנאה גדולה , הוא כותב את פרטי הארוע מימין ואת משך הזמן שנמשך משמאל.כך מפורטים בפנקס  האהבה הראשונה הנשיקה הראשונה ,החתונה ההריון הראשון,חתונות של חברים, נסיעות מיוחדות. פשוט פותחים את הפנקס ורושמים -מהות הארוע ומשך זמנו. כשהאדם מחזיר את נשמתו לבורא, נרשם הסיכום הכללי של הזמן כפי שמפורט בפנקס.סיכום זמן זה נחקק במצבה.
אותו סיכום זמן מייצג באמת את תקופת חייו של האדם.
סיכומים נוספים אודות המחפש--חורחה בוקאי