סמטה ובית (איסטנבול)

שְׁחָפִים לְבָנִים חַגִּים
בֵּין סִמְטָאוֹת צָרוֹת,
נוֹחֲתִים בִּצְוָחוֹת עַל גַּגּוֹת אֲדֻמִּים.
 
בִּרְחוֹבוֹת פְּתַלְתַּלִּים נִדְחָקוֹת
עֲגָלוֹת עֲמוּסוֹת מַרְכֻּלְתָּן,
בְּשִׁקְשׁוּק גַּלְגַּלִּים עַל מִדְרֶכֶת.
 
בֵּינוֹת בָּתִּים שֶׁזֹּקֶן דָּבַק בָּם,
וְטַחַב לָשׁ בִּבְשָׂרָם
- בֵּית קָפֶה אַפְלוּלִי.
 
בְּנֵי הַמָּקוֹם עַל דַּרְגָּשִׁים נְמוּכִים
לוֹגְמִים שָׁם תֶּה מַהְבִּיל,
קֻבִּיּוֹת סֻכָּר בְּפִיהֶם.
עָשָׁן הַנַּרְגִּילָה מִתַּמֵּר.
 
אֲנִי מִצְטָרֵף, מְשׂוֹחֵחַ עִמָּם בִּשְׂפָתָם.
הַכֵּיצַד.
 
לַיִל יוֹרֵד.
עֵת כָּבִים אוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים -
נִפְרָד לְשָׁלוֹם.
 
מֶרְחַק הֲלִיכָה קְצָרָה מִשָּׁם מְחוֹז חֶפְצִי:
שְׁבִיל עָפָר, שַׁעַר עֵץ
וּבֵית לְבָנִים קָטָן.
 
זֶה בֵּיתִי.

© כל הזכויות שמורות למשה טרופה