הוא עובר ברחוב

הוא עובר ברחוב בשקט העירום,

נעלם מעיניים ממבטים.

נתקלים בו רק בדרך לשום מקום.

תל אביב של מטה מלאה בתימהונים.

לא ידוע מאיפה בא, לאן ייסוג.

אל תשאל את האלה הפחדנית

היושבת על פח הזבל הירוק.

היא יודעת, אבל היא שתקנית.

אל תשאל את היונה העסוקה.

אל תפריע לקטנה להתאושש

בכיכר העיר ליד המזרקה

הרושפת מוסיקה ואש.

אם נתקלתי בו, זה היה אקראי.

לא ראיתי רק הרגשתי את המבט.

בכנפיים שלו השתקפו כל אהבותיי.  

לא ראיתי אותו –  רק צילו החד.

בשמיים התלולים מפולת העננים.

תל אביב של מעלה החסירה פעימה –

הברק הראשון פצע לה את הוורידים ...