תמונה עגומה

יָמַי שנִתְקַצְּרוּ עִם חִלוּפֵי סְתָו בְּחֹרֶף

הוֹמִים מִתְּחוּשׁוֹת רֹאשׁ

וּמִסְּעָרוֹת נֶפֶשׁ.

לֵילוֹתַי כַּעֲרָבָה הַבּוֹכִיָּה

כְּמֵהִים  לִתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת

הַלַּחְלוּחִית שֶׁבְּעֵינַי

עָבָה כְּמָתְנַי המשתרבבות

 מִגּוּפִי  הַמִּשְׂתָּרֵךְ אַחֲרַי.

רַגְלֵי נִגְרָרוֹת בְּעִקְבוֹתַי

מִסְתּוֹבְבוֹת בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה.

יְדֵי שֶׁעֲדיוֹת הָיוּ מִינֵי בָּרֶקֶת

יָרְדוּ מִנִּכְסֵיהֵם

פּוֹשְׁטוֹת יָד

לְבַקֵּשׁ מְעַט רֹגַע.

כְּחָרִיט גָּדוֹל

אֲנִי מְרַשְׁרֶשֶׁת

קוֹלוֹתַי  סוֹדְקִים אֶת הַמֶּרְחָב

בַּתִּקְוָה לְמֵלוֹדְיָה עֲרֵבָה.