עטרת ראשי

לקחתיה אליי כעטרת ראשי

מתחתיות הנפש וממעמקים

הפרחתיה כגן של שושנים

טיפה אחר טיפה השקיתיה

יבשה הייתה כרוח מדברית

עד כי הייתה ספוגה ועסיסית

אהיה לך כצל המרחף מעלייך

את כובד משקעייך ויגונך

אשכיח לעד ואקחם ממך

אני כאן ואת בבת עיני

לא תצללי שוב רק תעלי

לך ממעלה תבוא נגינתי

יערבו צליליה לאוזנייך

יקסמו מראותיה לעינייך

כשופר אהיה למילותייך

עטרת ראשי כנר לרגליי

גחלת ליבי כאור לעיניי