בס"ד                                                                                                               9.1.2009

  פרשת ויחי/דויד סמוכה

פרשת ויחי בספר בראשית,

היא הפרשה האחרונה,

בה , באה לסופה הסגה,

של יעקב ובניו,

של יוסף ואחיו.

שבע עשרה השנים,

שיעקוב חי במצרים בחסות בנו ,

היו השנים המאושרות

 והרגועות ביותר שלו ושל משפחתו,

יוסף לוקח את בניו

 אל אביו החולה,

כשקרבו ימי מותו.

לקבלת ברכה ופרידה.

יעקב משביע את יוסף,

לא לקבור אותו במצרים,

כט וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.  ל וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ.  לא וַיֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי--וַיִּשָּׁבַע, לוֹ;

יעקוב מברך את בניו של יוסף מנשה ואפרים,

בברכה שהופכת לימים לברכת הבנים .

יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה

טז הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע,

 יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי,

 וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק;

 וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. 

יעקב קורא לבניו אל מיטתו,

ולכל בן הוא מתאים ברכה לפי אופיו  ומזגו.

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,

ג רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. .......

ה שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם,,,,,,,,,

ח יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ,..........

יג זְבוּלֻן, לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן,,,,,,,,,

יד יִשָּׂשכָר, חֲמֹר גָּרֶם--רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם........

טז דָּן, יָדִין עַמּוֹ--כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,,,,,,,,

יט גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב....... 

כ מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ,,,,,,,,

כא נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה.......

כב בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן,,,,,,,

כז בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף......

למרות נדיבותו ומחילתו

של יוסף לאחיו.

חששו האחים לאחר

 מות אביהם ,מפניו.

יוסף מרגיע  את אחיו,

שאין לו סיבה לשמור להם טינה.

שהרי הכל היה מאת ה',

כדי להעלותו לגדולה.

לסיום יוסף מבקש מאחיו,

שלא ישאירו אותו במצרים,

ויעלו אתו עימהם,

אל ארץ נחלתם.

חזק חזק ונתחזק

שבת שלום שמועות ובשורות טובות מחיילי צה"ל

ותושבי הדרום.

         שבת שלום לכל הקוראים והכותבים בשורות טובות

תהילים פרק צב(לעילוי נשמת ההרוגים לרפואת הפצועים ולהצלחת צה"ל )

א  מִזְמוֹר שִׁיר, לְיוֹם הַשַּׁבָּת.
ב  טוֹב, לְהֹדוֹת לַיהוָה;    וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
ג  לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ;    וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת.
ד  עֲלֵי-עָשׂוֹר, וַעֲלֵי-נָבֶל;    עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר.
ה  כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהוָה בְּפָעֳלֶךָ;    בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן.
ו  מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה;    מְאֹד, עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
ז  אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע;    וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת.
ח  בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:    לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד.
ט  וְאַתָּה מָרוֹם--    לְעֹלָם יְהוָה.
י  כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ, יְהוָה--    כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ:
יִתְפָּרְדוּ,    כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן.
יא  וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי;    בַּלֹּתִי, בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן.
יב  וַתַּבֵּט עֵינִי,    בְּשׁוּרָי:
בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים--    תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי.
יג  צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח;    כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.
יד  שְׁתוּלִים, בְּבֵית יְהוָה;    בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ.
טו  עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה;    דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.
טז  לְהַגִּיד, כִּי-יָשָׁר יְהוָה;    צוּרִי, וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ.