את מוכרת לי

,משזף את העוברים והשבים

הוא נתקל בה ליבו המה בו ופעם למרחקים ארוכים

היה ריח של אביב באוויר ורוח קלילה מקררת

היא הייתה התגשמות חלומותיו במציאות סוערת

הוא עצר מלכת, התקרב לגופה המריח כסחלב פראי

עתק נשימתו ומלמל, סליחה את מאוד מוכרת לי

עוד לא סיים לומר את המשפט וכולו היה קפוץ ורציני

למה לא אמרתי משהו מקורי למה כה נדוש וסתמי

לא לא סליחה אמר מיד ותיקן, טעיתי את רק דומה

ואז מיד חשב במקום לתקן אני רק הורס מדקה לדקה

היא חייכה לו הוא חשב שמוצאים לו את כל החמצן מהגוף

ואז היא אמרה לו משהו שכמעט היה נשמע הזוי וקטוף

לא לא טעית, זאת אני , למדנו ביחד בבית ספר יסודי

הוא שוב מלמל, הפעם שרונה ??? וחשב שוב כמה הזוי

כן, ענתה בקולה הרך שחלחל בכל גופו שנותר לא שפוי

אחרי שיחה קולחת בת עשרים דקות פחות או יותר

הם קבעו דייט לקפה לעלות קצת זיכרונות מזמן אחר

קפה רדף קפה, נשיקה רדפה אהבה, אהבה רדפה חתונה,

הוא מעולם לא העיז לספר לה את האמת לאמיתה