יָם גּוֹעֵשׁ שְׁתִיקָתוֹ

הַשָּׁמַיִם שֶׁלִּי אֵינָם פְּתוּרִים

עָנָן זָעֵף נִנְעָר, מַמְטִיר בִּכְיוֹ

וּמִתּוֹךְ הֶעָמֹק הַצּוֹנֵן יָם גּוֹעֵשׁ שְׁתִיקָתוֹ

פּוֹרֶטֶת עַל  חוֹל

נְגִיעוֹת נוֹטְפוֹת רֹךְ וְקִינָה.

זְמַן רָב  גּוֹעֲשִׁים אָנוּ שְׁתִיקָה זֶה אֶל זוֹ

לַחַשׁ קִירוֹת סְפוּנֵי חֶמְדָּה עוֹמֵם וְהוֹלֵךְ

רֵיקָנוּת מִזְדַּחֶלֶת

אֶל גּוּף בִּתְנוּחַת עֻבָּר.

הֲיָדַעְתָּ כִּי דְּמָעוֹת הֵן גַּעְגּוּעַ  בְּמַצַּב צְבִירָה נוֹזְלִי?