ברבור

 

לילה של חלומות הזויים ומחשבות מעורבלות. עיני עצומות ואני רואה למולי שלל דמויות, צלליות, אנשים שלא ראיתי מעודי. צבעים מעורבבים וצורות משונות שטפו את ראשי, ואני זורמת.

 

כל כך הרבה דברים השתנו בכל כך מעט זמן. אני מועכת את הכרית הרכה מבין אצבעותי, נוצות קטנות משמיעות קול פיצוח קל. ראשי ממשיך להסתחרר ולוקח אותי למחוז בו לא ביקרתי מעולם.

 

נהר רחב, חסר תנועה, השתרע לנגדי. אווירת סתיו שררה באויר, עלי שלכת כתומים נשרו ברצף מהעצים העייפים. זוג מאוהב אחז ידיים והתיישב על ספסל עץ מתקלף. עלה יבש נפל על ראשה של האישה, הבחור העיף את העלה ושניהם ציחקקו בחיבה. רחש המים נשמע בקושי, הרוח שרקה ויצרה מנגינה טבעית משגעת. צעיף לבן עשוי צמר כרוך סביב צווארה של האישה, הבחור דואג שלא ייכנס הקור לתוך מעילה. ברבור לבן וצחור שט ברוגע על פני המים הקרים. צווארו דק וכל אחיזתו אצילית למראה. עיניו שחורות ומבריקות, מבטו שקוע בנקודה רחוקה באופק.

 

על גבעה קטנה לא רחוק משם, ניצבה בקתת אבן עתיקה. הברבור כנראה השקיף עליה במשך שנים, אך לא יכל להגיע אליה. בתוכה היתה מיטה ישנה, אח עשוי לבנים, ומטבחון קטנטן. אף אחד לא ידע מי גר באותה בקתה, אך ידוע היה לכולם שלא כדאי להתקרב לשם.

 

פקחתי את עיני בבת אחת. לקח לי כמה דקות להבין היכן אני נמצאת ומה עבר עלי. מהו אותו תסריט שנגלה מולי בדקות האחרונות? נהר, ברבור, בקתה. כאב ראש אפף אותי, וכל שיכולתי לעשות זה לעצום את עיני בשנית ולהתמסר לסרט הדמיוני.

 

חושך ירד על העולם. הזוג המאוהב כבר חזר לביתו, הברבור הלך לישון בתוך שיח ירקרק. המים רגעו ושקטו וניתן היה לצפות בירח המשקיף עליהם. רוח קרה חדרה אל עצמותיו של הברבור, והוא כיווץ את גופו הקטן והכניס את ראשו בין עלי השיח. מקורו הכתום טועם את טעם הדשא המר, והוא כל כך רוצה לחזור לימים של פעם.

 

בשלב זה כבר לא פקחתי את עיני, נשאבתי לתוך אותו סיפור קסום, שחשף בפני סיטואציה קצרה בכל פעם. עוצמת את עיני ונותנת לתסריט הלא כתוב לקחת אותי למרחקים.