הראיס והעוזר הנאמן

ראיס משתעל, ראש ממשלה מצלצל:

"אהלן אהלן , סבאח אל חיר

And how are you feeling this morning,

 my dear?"

ומסמן ראיס לעוזר נאמן, "גש למטבח, ישמעאל,

קירות מזהב, כלוב מוזהב לציפורים,

מרצפות שיש מהדרום הרחוק,

עבודת יד, עם נגיעות טורקיז ,

מקיר לקיר ,כמו השטיחים .

ואיפה העוזר? התה מתקרר.

ראיס משתעל, מלך על הקו,

אבל הגרון יבש עכשיו,

ממול השולחן של קפה,

מבריק , מצוחצח , ממש יפה,

עם כוסות מזהב, ריקות והראיס צמא.

על המצח אגל, של זיעה קרה

ואצבע על גרון,

ראיס משתעל, סובל , משתולל,

מסמן לשר המשטרה, "היכנס לשגרה,

אין תה אז תחסל , תעלים לי לתמיד,

את העוזר שמתבטל".

רעש, המולה,

ראיס מזמן איבד שליטה

ולפתע פתאום, ממול,

חוזר עוזר נאמן ,

עם תה ,עוגיות מעמול,

סוכר וסוכרזית גם,

למעשה עם הכל,

אבל בפנים זבות דם

מלחי ימין ועד שמאל. 

ומספר הנאמן ,בטון מתנצל:

"הגעתי למטבח והטלפון צלצל,

רציתי לענות ,הרמתי , לא להאמין,

מגהץ חם ומייד ,לעזאזל,

נכוויתי בלחי ימין.

הרגשתי נורא ואיום,

אז מייד העברתי לשמאל,

להזמין דחוף אמבולנס,

של הסהר האדום"