שירים

שיר ללוויה שלה

אירית-שרצתה להיות ילדה לנצח.

שההורים יסדרו לה וידאגו לה להכל.

אירית-שביצעה בעצמה סוג של רצח

לא רצתה לדעת..

 לא רצתה לגדול.

לא תאכל ביום ולא תאכל בלילה,

תבקש בחיוך גם לשמוע עוד סיפור,

אירית שמבקשת עוד שמיכה (עדיין קר לה),

רוצה להיות קטנה וגם דקיקונת כמו גפרור.
אני כותבת לך את זה ומקווה שלא תראי,
כי אז תתעצבני ותגידי "מה פתאום?!"
את כל כך מאוהבת בשלדים שבראי..
כותבת לך הספד ורקוויאם אל החלום.

אירית, שגם היום, פוחדת מהרעם,

ולא רוצה סקס למרות שהיא מזמן אישה,

אירית שעדיין קלוריות מחשבת,

הולכת, נעלמת..וכלום לא מרגישה.
אני כותבת לך את זה כי יודעת שתמותי.
זה כואב להגיד, אהובתי, אך זה נכון.
בשדות השמיים תצחקי ותרוצי,
כי בקצב הזה תיקברי בארון.
והיית יכולה להיות באמת,
אחת ויחידה, אחת ממיליון.
ובמקום זה תזכירי לכולם מה בחרת?
להיות אנורקסית בחסד עליון.
אירית,
 השם, האגדה והכאב
דמעות על לחיים לבנות,
 קרות כמו קרח,

אירית, הילדה והגוף הרעב,

אירית שלי קטנה

תסמונת פיטר-פן לנצח.

תגובות