נדודי שינה

חלב נדודי השינה החמיץ ...

המצעים סתורים, המחשבות סתורות.

על אדן החלון ירח בעציץ.

החושך מיתמר תמרות עשן כבדות

מעל הרחוב הריק כוואדי במדבר

בו עמודי חשמל כשיירות גמלים

חולפים מול קופסאות בתי העמידר

ונמוגים בתוך שלהבת הצללים.

הנוף העירוני נפער כמחצבה –

סלעי הזיכרונות חולשים על כל סמטה.

על כל כיכר קטנה חולשת עזובה.

פחם הליל נשחק שריטה אחר שריטה.

הצומת הסמוך, כמוני, לא נרדם –

עוד מכונית חלפה, עוד דלת נטרקה ...

עטלפים טווים בלחש מעופם

חוטי דממה רכים כצמר של נאקה.

אני שותה קפה שחור ללא סוכר

ומתמלא לאט בלילה מבפנים.

ומערבב מילים עם מנגינת צרצר

וממולל פנינים שחורות של נים-לא-נים.

תנומת הציפורים זורמת בוורידים

של צאלון צעיר. רוחות מעולפות

נוגעות בצמרתו ברוכת התלתלים