שירים

איך תמיד ככה אני מתכוונת להוציא החוצה משהו אחד
ובסוף יוצא לי משהו אחר
תחושה משונה
נפילת מתח
מלחמה קיומית, חרדה קיומית
הפחד לחוות שוב נטישה
לפחות הוא לא מצליח לשתק אותי
אבל באמת, באמת שכבר נמאס לי לפחד
לוקחת עול על כתפיי העייפות
לכל מקום
נושאת אותו איתי
ומתחשק לי להניח אותו ולא בכעס, אלא בשלווה, או אולי יותר נכון השלמה
ומרגישה שאתה בוחן אותי בזכוכית מגדלת
אבל אתה לא יודע מה אני סוחבת
ואולי גם לא רוצה שתדע
ככה להתחיל בדף חלק, נקי, לבן
האם זה אפשרי?
שואלת ביני לביני
וכבר שכחתי איך זה כשביחד
את הניואנסים הקטנים
שכחתי תחושת בטחון מהי
ואולי מעולם בעצם לא הייתה לי?
עוצמת את עיניי ומדמיינת איך הכל רגוע ושליו גם בחוץ וגם בפנים
נכנעתי
נלחמת מלחמת התשה עצמית
וכמה אירוני, שאת הנוטשת חודרת מבעד החומה לחיי שוב
דווקא עכשיו, שהחרדה היא אישיו חזק
שהפחד מוחשי יותר
כי אני לא לבד, אני ביחד, או לפחות בסוג של יחד
ורוצה לומר עוד כל כך הרבה דברים
אבל לא ממש מצליחה
ורוצה שתכיר אותי
שבאמת תכיר...

תגובות