לא חשוב לבכות

אני רוצה לבכות. באמת שיש צורך

אבל משום מה יכולת אין.

רוצה לזרוק אותך מכל המדרגות ולצעוק שתלך תזדיין.

אני רוצה לבכות. פעם יכולתי. המים זרמו בכמות,

ועכשיו אני נותרת בובה אדישה עם מחשבות על לקפוץ ולמות.

אני רוצה לבכות. זה יוציא אולי כעס..

עליי, על העולם המעצבן.

אני רוצה לצרוח לקרוע שמיכות בשרשרת עשן לעשן.

תוותר עליי כבר. אין לי כוח! קולט?!

ובלב אין לך שום מקום.

כל בוקר מחפשת להעיף אותך ממני

ורואה בעיניים אדום.

אני רוצה לבכות, לטעום קצת מלוח,

זה יעשה לי להרגיש יותר טוב

כי לחתוך את עצמי לא מספיק זה סתם רוח

רוצה בעיניים רטוב!

אני רוצה לבכות, רוצה רחוק מכולם

שיעזבו אותי למות, לא לרצות!

ואולי גם לבד, יהיה לי נחמד,

ואצליח סוף-סוף כבר לבכות.

זאת כנראה טעות. קורה, אני יודעת

שהוא גבר, ולכן הוא מטומטם.

אבל אז מה אגיד על אלוהיי

ששידך בטעות אותי ואת העולם?