נחליאלי/דודי

בס"ד                                                                                                                  9.2.2009

אתמול ראיתי בגינתי  זוג נחליאלי מזון מלקטים,

לכבודם ישבתי כתבתי שיר

 נחליאלי/דויד סמוכה

נחליאלי , נחליאלי,

מבשר חורף וסתיו.

צפור קטנה וחביבה,

לצווארה  קשור סינר.

הזנב שלו רוטט,

כשהוא תר  ומחפש.

מעלה מטה נע זנב,

גם כאשר מזון לכד .

הזנב אומר שלום,

באתי מארצות הקור.

אשאר פה עימכם,

כאן בחורף אבלה .

על הדשא  בחצר,

נחליאלי מנתר .

מסתובב  ומקפץ,

אוכל במקורו תופס.

"זנב נוע" זה הוא  שמו.

זה מפני רטט זנבו.

שלרגע אינו נח ,

כל הזמן נד לו נד.

על גדות הנחל הוא שוכן,

במקומות לחים הוא מקנן ,

נחליאלי  ציפור שיר,

אחרי יוגב נמצא בניר.

נחליאלי שחור חזה,

מקפץ ומנתר,

צפור קטנה יפיפה,

אפורה ולה סינר.

תהילים ק"ד יב

  עֲלֵיהֶם, עוֹף-הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן;    מִבֵּין עֳפָאיִם, יִתְּנוּ-קוֹל.
יג  מַשְׁקֶה הָרִים, מֵעֲלִיּוֹתָיו;    מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ, תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ.
יד  מַצְמִיחַ חָצִיר, לַבְּהֵמָה,    וְעֵשֶׂב, לַעֲבֹדַת הָאָדָם;
לְהוֹצִיא לֶחֶם,    מִן-הָאָרֶץ.

יז  אֲשֶׁר-שָׁם, צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ;    חֲסִידָה, בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ.
יח  הָרִים הַגְּבֹהִים, לַיְּעֵלִים;    סְלָעִים, מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.