וירטואליות בהקיץ

וירטואליות בהקיץ

כמו נצח חלפו דקתיים,

מציץ בשעון, ממתין לשמוע פעמייך,

הקדמתי לפגישה, נרגש מלא תקווה,

שהדמות  הוירטואלית תשווה לחלום חיי.

שעות בילינו בין קלידי המחשב,

עשרות אלפי אותיות ציירו בדמיוני דמותך,

נאווה, חכמה, שנונה יודעת לנווט אליי לנשמה,

התאהבתי בך יותר ויותר אחרי כל מילה.

רבות התלבטנו טרם הפגישה,

את בעלך, אני האישה, כזאת חבילה שמקשה,

הבנו שבלעדיה אין צידוק לזאת האהבה,

שסגירת המעגל תיתן לנו תשובה.

שמעתי צעדייך, ממתין רוטט בפינה,

דמותך האירה את המבוא לאכסדרה,

שערך בהק ביופיו , עיניים בורקות,

הילוך איילה אצילה, נפלאה.

קרבת אלי, חיוך על שפתי דבש פרוש,

טבעית , לא נרגשת, שלווה,

בדיוק כמו שתיארת בשיחה עלומה,

עצמתי עיניי , פתחתי כמעה.

התעוררתי מהשינה.