בס"ד                                                                                             18.2.2009

שעת ערבית/דויד סמוכה

אחר הצהריים,

למערב השמש נוטה.

אני עומד  בשומרון מנגד,

בהר ,

וצופה אל הים.

המראה מרנין,

שובה את העין.

הים נראה מרחוק,

כסוף ויפה,

קרני השמש שנוטות מערבה,

במי הים נשברות ,

את המראה המלבב ,

הן יוצרות.

מנחה מתפלל ,

ומודה לאלוקים על מה שברא.

ערב,

אל הים,

כדור אש צולל,

בינות עננים השמש שוקעת,

תם יום של חורף,

הערב יורד,

אחרוני הקרניים,

צוללות אל הים .

שמאפיל.

שעת דמדומים,

לא ליל ולא יום,

תפילת ערבית כעת מתחילה .

תודה לך אלוקים,

על כל מה שבראת.

על המראות הגלויים,

על הטבע ,ועל שאותנו יצרת.

תהילים פרק קנ

א  הַלְלוּ-יָהּ:
הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ;    הַלְלוּהוּ, בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ.
ב  הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו;    הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ.
ג  הַלְלוּהוּ, בְּתֵקַע שׁוֹפָר;    הַלְלוּהוּ, בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.
ד  הַלְלוּהוּ, בְּתֹף וּמָחוֹל;    הַלְלוּהוּ, בְּמִנִּים וְעֻגָב.
ה  הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע;    הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.
ו  כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ:            הַלְלוּ-יָהּ.