חזרה ליצירות
הודעות והגיגים

מלחמת ההתשה--נכתב ב2007

יהודה ארדיטי ז"ל | (22/02/2009 22:15) | 70 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
היה זה יום  סגריר , בעצומו של חודש פברואר, מן חורף  קשה במיוחד ,כזה שפוקד את ארצנו הקטנה מידי ארבע חמש שנים.

באותו חורף קשה --הגשם ניתך בעוז במשך שבוע שלם. נזקי ההצפות הרבות ברחבי הארץ הציפו את החדשות ,ולמזלנו לא נפצעו או נהרגו אנשים למרות הנזקים הכבדים.
זה קרה בלילה ההוא המיוחד,באשמורת השניה : סופת רעמים וברקים חזקה במיוחד הרעידה את השכונה.
תחילה היה זה האור הגדול שחדר לחדר השינה, ומיד לאחריו נשמע הפיצוץ הגדול והאדיר. כה מרשים היה
בעוצמתו עד שבכחו הפיל את הספר ששכן דומם על השידה.
בנוסף לכך הוא פילח את אזניי וחדר למוחי תוך הפרקות לעשרות אלפי רעשי משנה, בו במקום ניתרתי ממשכבי וכהרף עין שבתי 37 שנה לאחור.
אני חייל בגולני שנקרא לראשונה לתעלת סואץ, ליתר דיוק בגזרה הצפונית ,להגן על המדינה.
הימים היו ימים קשים של חילופי אש ,הפגזות ,הפצצות ,נפגעים ,חילוצים ומתח ,מתח עצור וזועם-- שש אלי קרב.
השעה חמש לפנות בקר ואני בדרכי לאייש את העמדה הקדמית של המוצב ,הצופה אל האוייב מאה וחמישים מטרים מעבר לתעלה. באותה שעת בקר שקטה עטופת הוד של יום חדש ,התמקמתי בעמדה חמש. נטלתי את המשקפת , הבאתי אך מעט  את העיניות מול עיני ,כאשר פיצוץ אדיר הפיל אותי לקרקעית המוצב, כשאני מכוסה בשברי עץ ורגבים. אזניי נחרשו,הספקתי להעיף מבט לחור הפגז שפילח את העמדה מטר מעל ראשי והבנתי שהרעשים שחדרו למוחי היו בדיוק באותו תדר של אלה שמוחי ספג 37 שנה מאוחר יותר

תגובות

חזרה ליצירות