עשבים שוטים

אחוזה ברשת מחוררת דיה

אשר דרכה בורחים שרידי ההוויה

נתלית שוב על חבלים נטולי יכולת

מתחתיי תהום מעליי תקרה סוגרת.

ביום מן הימים

אתלוש מערוגת חיי

את כל העשבים השוטים

אשתול בה רק זרעים מניבים

של זנים נדירים וברוכים

להתענג על צמיחת חכמתם

לאמץ בעונג את שיכרון ריחם

ולמות בגאוות שלמותם.

מעליי יהיו שמיים ומתחתי אדמה

לא פחד או הרגשת נפילה

רק חדווה נשטפת בעיניים דומעות

מבכי של אושר