יום שישי בחסמין

יום חמסין בחוף שטוף

דמעה יבשה ופרח בידי קטוף

תכף סוף שבוע קיצי בפתח

אייבש את דכדוכיי לבטח

תתחמם נפשי באובך הטבע

תנגן מנגינות בטפטופי היזע

הולכת על הים מרטיבה רגליי

במליחות עדינה כמו דמעותיי

משליכה כאב אל המרחב המפיח תקווה

מתמלאת ברוח חמה העוטפת באהבה

מפלחת זעקה אחת גדולה לחלל הפתוח

מתרוקנות כל ריאותיי נותרות כעלה זחוח

ובדרך לביתי בכביש החוף השוקק והמוכר

אתה עולה בזכרוני כטיפות בדם הגורמות שיכר

חיוך רחב כקשת צבעונית על פניי מופיע

בא לי טוב החמסין הזה שפתאום צץ בלי להודיע