שירים

כך חיי האדם בתוך עולם הולך ונעלם

בנסיעתי בפורים (לפני שלושה ימים) לאילת יצא לי להבחין דרך החלון בשטח הירוק בצפון (אני גר באיזור חיפה) הולך ודועך ונעשה צהוב ירוק ובהמשך צהוב מדברי שומם.
אני בתור חובב טבע ועולם הרגשתי פתאום באופן ממשי מתמיד שהנה הסיוט הגדול של האדם הופך מציאותי למול עיניי, העולם מתחמם השטחים הירוקים הולכים ונעשים צהובים, והמשפט הכל כך ידוע עד כדי חופר "ישראל מתייבשת".
מיד שלפתי את הלפטופ והתחלתי לכתוב:

בטלוויזיה: עלה מפלס הכנרת
הוא גר באילת וגם שם כבר גודל דשא
בעיתון כותרות: יצאנו מהבצורת
כולם כבר יודעים גם בדרום צומח עשב
כולם יכולים להעלות חיוך לצאת מהעצב
כי הצלחנו ביחד את העולם לעצב
המאמץ שלנו גורם לעולם להתייצב
עד היום המדענים חשבו שאין בדבר כזה הגיון
ואז מתעורר האדם בבוקר, הכל היה דמיון

בסך הכל יש לנו עולם קטן
ועליו צריך לשמור
לא בעוד הרבה זמן
והכחדתו תהיה מאחור
כל אזרח תמים יכול לעזור
אך בינתיים אנחנו נותנים לו לגסוס
והחום ממשיך את העולם הקטן ללעוס

כך חיי האדם
מתאמץ בכדי להשאר קיים
כך חיי האדם
בתוך עולם הולך ונעלם

שותה ממים שעוד קצת ויגמרו
קורא עיתון שעוד מעט ועציו כבר לא יהיו
קוטף פרחים שמחר כבר לא יתקיימו
רואה תוכנית על קרחונים שמחרתיים ינמסו
מלטף בעלי חיים שבעוד כמה שניות יעלמו

כך חיי האדם
מתאמץ בכדי להשאר קיים
כך חיי האדם
בתוך עולם הולך ונעלם

כך חיי האדם
מתאמץ בכדי להשאר קיים
כך חיי האדם
בתוך עולם הולך ונעלם
בלי ידיעתו שזה באשמתו

תגובות