צעקה

אני כותב למרות שכבר לא בא לי לכתוב

אבל יש בכך נחמה קטנה שעושה לי טוב

אני מחייך לרמות שכבר בפנים הלב מדמם ופצוע

אך גם בכך יש נחמה קטנה  שמשאירה אותי רגוע

פרשתי וילון גדול על פני הפנימיות

כי נמאס לי כבר לחיות בתלות

אני מחכה לסיים את התקופה הנוכחית

ולצאת אל החיים האמיתיים מלווה במפוחית

כבר חשבתי שלמדתי מה זאת בגרות ומה צופן העתיד

אבל היום אני על הצוק לפני הקפיצה האדירה ואותי זה מפחיד

לפני שאני נוטש את מולדת החלומות הורודה הנקראת ילדות

אני אורז את המדים ויוצא זקוף אל הגלות

בעזרת חיוך נעורים שובב אשר נסוך על פניי

שאותו מקווה לא לאבד במהלך חיי

אני אכבוש פסגות ואגשים את מטרותיי

אנחל תבוסות,מפלות וימים שחורים

אבל תמיד אחכה לקרני השמש שיבצבצו מבעד לעננים

שבעתי ומאסתי פשטות ובזבוז זמן

יוצא למסע חיפוש של אתגרי איתן

אלמד קסמים וכישופים שבעזרתם אגשים חלומות

והלילות ישמשו לשינה וארוטיקה, ולא - לדמעות

אני חייב להתעורר מן הפאסיביות שאותי אופפת

כדי שאוכל לפרוש את כנפיי אל השמש היוקדת

כדי שאוכל לצעוק, לשרוף את כבלי הזיכרון ולהיות חופשי

גם אם חיי יעברו בסבל תמידי, אדע שזוהי דרכי.....