מכתב של אהבה

מצפה אני למכתב ממך, ארוך או קצר, מקושט או סתם על דף נייר. מצפה אני למכתב של אהבה ממך....

מחכה אני למילותייך, לדברייך, רוצה אני לשמוע את תוכך, את כולך, את ליבך, את עצמך, אותך! האהבה שבי מצפה לשמוע, להרגיש, לראות, לחוש להביט את התוך שבך.

פה מול המחשב, מצפה אני ל"שמוע" אותך באופן מופנם, אינטימי ואישי כמו שאחרת לא שמעה אותך עוד מעולם. רוצה אני לדלות אותך ממעמקים, את אהבתך, את אישיותך, את עצמך, את ליבך, את כולך.

אם תכתוב, ככל הנראה לא יהיה זה מכתב סתם, אולי אמצא שם חלקיקים ממהותך, אולי אמצא שם את תמציתך. אפשר שאמצא בו הרבה ואפשר שלא אמצא בו דבר. אך גם אפשר כי לא תכתוב לעולם.

על כל מקרה, אותך אמצא שם. כי מה שתכתוב שם ומה שתשתדל להעלים או לא לכתוב יודגש בשתיקתך, אשר תבליט בחוזקה מילותיך בהעדרם. בכל מקרה ומקרה יהיה זה אתה.

לא אתחזה עוד, ולא אשתמש עוד במחלצות לא לי. לא אתחנף, לא אתרעם, לא אתחנן, אבקש ואלחץ - אלא אם תזדרז במילותיך לעצור אותי.

אין מטרה מקדשת האמצעיים, ומכתבך אף שהוא אמצעי הוא זה שעשוי לסלול את הדרך לאותה המטרה, הפעם זה תלוי בך.

בשעה שאתה שותק במקום שאתה נמצא ובשעה שאני שותקת במקום שבו אני נמצאת אתה ואני שותקים הרבה דברים, מחשבות, הגיגים, הירהורים ידידות, אהבה, תשוקה ועוד...

לעיתים תכופות לשתוק את הידידות פירושו לשתוק את האהבה. אך לעיתים בשתיקה יהיה לסתום את פתחי הגשרים או אולי אפילו לסגור כל מעבר אפשרי לגשר אותו בנינו יחד.

שתיקתנו היא שתיקה מדברת, בשתיקה כזו טמונה סכנה. שכן בשתיקתנו אנו מדברים, אבל כשמדברים אין אנו שותקים, וזה ההבדל בינינו לבין אחרים במובן זה של השתיקה המדברת.

כאשר אני חשה שמתהווה בך שתיקה אני "פורצת בדיבור", אלא שאתה לא נוהג כך, ומן הסתם זה אך טבעי שלפתע ישתנו להם  כללי המשחק ואז אהיה שותקת גם...

ובשתיקתנו המדוברת בתוספת קצב הזמן הנכנע למוסכמות הזמן, קרב לבוא היום בו לא יישארו עוד חלומות...