אל תוכי

קולך המוכר שמתנגן כציליל

רפה ביותר

כמו שאת פורטת עליו

נרגעת מנגיעותיך

השתיקה שבמבט רועדת כמו

שאת נרטבת מולי

נוגעת בה והיא מתנפצת מולך

את רוצה אליה והיא נושמת בתוכך

מפללת לך בעת ערב שנוגה

מחבק עד כלות עד שתחזור

אליך

מחזיקה את היד שלך בי

מצמידה את שפתייך אל שפתי

אל תשאלי שאת מסיימת

תלטפי את שערי את פני

אל תשברי נכון מעדת נפלת

אל תשכחי מי שהרים אותך זאת

את

תנשמי אותך כמו שבאת והחזקת

אותך מצמידה אל תוכי

מבטו הכבוי מעט פולש לעברך

את עברו השכוח רוצה לעקל

ולא לחזור אם כן אז איתה

אל תוכי

אם תעזבי אותי