הוא נעץ את המפתח בדלת ופתח אותה חרישית. קרן האור שחדרה דרך חלון המרפסת הפכה את החדר אפרורי משהו.
סגר את הדלת ונעל אותה במהירות. פסעה צעד קדימה, אך ידו עצרה בעדה ומשכה אותה לעבר ספת העור. ידיו החלו למשש את דרכן לעבר כפתורי חולצתה , שנתלשו במשיכה אחת חדה ובהרף עין מצאה עצמה נשענת על המעקה בשפת הספה כשחלק גופה העליון ערום, וידיו ממשיכות מהלכן לעבר תחתוני הטנגה השקופים שלה, תולש אותם באחת, פותח את כפתורי מכנסיו , מתקלף במהירות בחלק גופו התחתון, וכשרכן לעברה קלפה את חולצתו מעליו שולחת את ידיה אוחזת את כתפיו החסונות.
בתנועה מהירה וחפוזה הפך אותה מעליו ,כולו בתוכה, כפות ידיו אוחזות בשדיה המלאים , כשפתאום שלח ידיו החסונות אל צווארה בחוזקה שלא תתואר,
גופה עצר את תנופתו, חשה כי הדם אוזל מפניה, גופה החל לנוד בחוסר אונים, קולה לא נשמע לה, חושך החל להקיף אותה מסביב.
במאמץ אחרון של לפני אובדן תחושה שלחה את יד ימינה לעבר ידו השמאלית שאחזה בה, ונעצה בחוזקה את ציפורן אצבעה ברכות זרועו. זרם דם דק החל קולח על זרועו, וזעקת כאב וזעם מלאו את חלל החדר, ידו הימנית הרפתה אף היא מצווארה, והיא פקחה עיניה , מביטה סביב, עיניה נתקלות באגרטל כסוף מתכתי שנח לו על השולחן הצמוד לספה, בהינף יד מהיר הנחיתה אותו על פדחתו המבריקה.
דם רב החל ניגר גם ממצחו.
"איך יצאנו מכלל שליטה?" הבליחה מחשבה מהירה במוחה, "איך הגענו עד הלום?" בהתה בו בחלחלה.
הקימה את עצמה וחפזה לעבר חדר האמבטיה חוזרת עם מגבת רטובה שהניחה על מצחו, בוחנת את תוצאות החבטה.
"תתלבש וצא מייד לפני שאפנה למשטרה !!" פנתה אליו בטון תקיף וצרוד, מאמצת את שרירי גרונה הכואבים. כולו זב דם נגרר לחדר האמבטיה, מנסה לשטוף פניו, בוחן את מצחו ההולך ותופח מצמיח כדור אדום וגדול ומדמם.
בעודה רועדת כולה ומלאה תחושת קבס , הסתובב ויצא את חדר האמבטיה כשבידו מספרי חתוך הנייר הגדולים שלה שנחו שם מהבוקר ולא החזירה לשולחן הכתיבה שלה. עיניו מזרות אימה מביט בה ולוחש חרישית בקול מפחיד:
" רציתי לענג אותך וכך את גומלת לי ? ! נראה אותך עכשיו !! " החל מתקרב אלי בצעדים קטנים ומדודים.
ראתה את חייה עוברים מולה כסרט.
" מה הבאתי על עצמי ? לאן הכול מתדרדר? "הרהרה ללא קול.
נזכרה איך הכול התחיל. במודעה תמימה בעיתון לה נענתה מתוך סקרנות ויצר הרפתקה בלתי נשלט:
"מעוניין בחברה ליחסי מין משעשעים ומיוחדים.” מה שהחל כמפגשים תמימים לכאורה נמשך כמפגשי חשק שבהם הוא הממציא את ספור ההרפתקה והיא נשלטת על ידו ללא כל מחאה , וללא כל שאלה על זהותו האמיתית או עיסוקו ומעשיו, כשהם ממשיכים להשתעשע וגופה שאינו יודע שובע נמשך לתוך ערבול התאווה הזו בהתמכרות בלתי נשלטת.
החלה לסגת לאחור מנסה להגיע לעבר דלת הכניסה, כשצחוקו המרושע מלווה אותה לאורך החדר,
" התחלתי ואמשיך יקירתי !'
המשיך להתקרב לעברה ,והיא עדיין נסוגה לאחור מנסה לבחון בעיניה אולי לסגת לעבר מתקן הסכינים על שיש המטבח ולאחוז באחד מהם להתגוננות, קפיצה אחת לאחור, והנה צלח בידיה , סכין הלחם הארוכה שהזדקרה מבין אצבעותיה עצרה אותו לרגע קל, בו זינקה לעבר הדלת מנסה לפתוח אותה עם המפתח שנשאר במנעול,
"אימא!!" נשמע קולו התובעני מהחדר השני. מיד לחצה muteבשלט ומיהרה לעברו.
"למה התעורר בשעת חצות זו? " תהתה .
מה קרה לך מחמדי? חלום רע ?" לטפה את ראשו המתכרבל בחיקה. "חזור לישון, הכול בסדר" לחשה מנשקת את מצחו ומלטפת את זרועו. הפך פניו לקיר ונסה להירדם שוב.
"הוא עדיין מתגעגע לאביו ! זעק בה קולה שלה. נשמה עמוקות וחזרה לסלון.ברקע נראו שניהם עדיין נאבקים זה בזה. אבדה כל עניין בסרט האימה, כבתה את המכשיר והכינה את עצמה לשנת הלילה הטרופה שקבועה שלה.יודעת כי בבוקר תעזור כוחות כתמיד, במיטבה כשתצא לעבודת יומה, מורה ומחנכת כתות ז" בחטיבה המקומית. חסרון בעלה עדיין מורגש בכל רמ"ח אבריה, אך החיים צריכים להמשך וגידול בנה היחיד ,כל עולמה, ייתן לה את הכוחות הדרושים לפתוח דף חדש בחייה. כבתה את האור מנסה למחוק מזיכרונה את פרטי סצנת האימה שחזו עיניה לאחרונה מפנה במוחה מקום לאופטימיות של החיים.
