ברכת החמה/דודי

בס"ד                                                                                                   6.4.2009

תנו רבנן (=שנו רבותינו): הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן - אומר 'ברוך עושה בראשית'. ואימת הוי (=ומתי קורה "חמה בתקופתה")? אמר אביי: כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע (=כל 28 שנה, כאשר חוזר המחזור ונופלת תקופת ניסן (= תחילת עונת האביב) במזלו של שבתאי בערב שבין יום שלישי לרביעי).

ברכת החמה/דויד סמוכה

"ברכת החמה" היא ברכה,

מיוחדת במינה.

אותה מברכים ,

פעם 28 שנה.

כאשר השמש שבה,

למקום אשר היתה .

בו בעת בריאת העולם,

באותו היום ובאותה השעה.

ביום רביעי לפני 5729 שנה.

אלוקים את העולם ברא.

הוא קבע שהשמש והירח,

המאורות שיאירו את  הבריאה.

ומאז אותו יום רביעי,

לפני אלפי שנים.

את כדור הארץ השמש מקיפה,

סיבוב בכל שנה.

כל שנה חוזרת השמש למקומה,

אך, פעם ב28 שנה.

בדיוק באותו השעה ,

היא נמצאת המקום בו החלה את סיבובה הראשון.

הזמו הוא  יום שלישי,

בשעה 6 בערב י "ד בניסן,

לכן בבוקרו של יום רביעי,

מברכים "ברכת החמה" ברוב עם.

והשנה זכינו לברך את " ברכת החמה"

הערב פסח לאחר תפילת שחרית.

ברוב עם הדרת מלך,

אשרנו שזכינו .

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:
ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת:
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:
ה בְּכָל-הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:
ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ:
ח תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:
ט פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:
י יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי-יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו:
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:
יב גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב:
יג שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:
יד גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב:
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:


א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-יְהֹוָה מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:
ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל- (צְבָאָו) [צְבָאָיו]:
ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר:
ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:
ה יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ:
ו וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק-נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

כי שמש ומגן ה' אלקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים; ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים; הודינו לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך; וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק; והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא; ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.


יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן:
טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-   הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:
יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ:
יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב:
יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:


לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הנה אנחנו באים להודות לה' על מעשה בראשית אשר עשה, ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זיכרונם לברכה ביום זה, על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחילת המחזור כ"ח שנה שלה, כמו תחילת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית, כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, לתקן שורש מצוות הברכה הזאת במקום עליון, ויעלה לפניו כאילו כווננו במצווה הזאת כל הכוונות הראויות לכוון ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו, מעשה ידנו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו.


הברכה נאמרת פעמיים: פעם ע"י הרב ופעם שניה ע"י הציבור כולו בקול אחד;

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית.
:

אֵל אָדון עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ וּמְבורָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה:
גָּדְלו וְטוּבו מָלֵא עולָם. דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ. וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה:
זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו. חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו:
טובִים מְאורות שֶׁבְּרָאָם אֱלהֵינוּ. יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל:
כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם. לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ. נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם:
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבואָם. עושִׂים בְּאֵימָה רְצון קונֵיהֶם:
פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו. צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו:
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור. רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום. תִּפְאֶרֶת וּגְדוּלָה שְׂרָפִים וְחַיּות וְאופַנֵּי הַקּדֶשׁ:


אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמו נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלות הַכּל. לְבַדּו יִמְלוךְ נורָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁילו וּלְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלו הָעז וְהַמִּשְׂרָה:
בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיון. בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה:
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פִּרוּד. גְּדול כּחַ וּגְבוּרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּואֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּיום צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי. מְנָת כּוסִי בְּיום אֶקְרָא:
וְהוּא רופֵא וְהוּא מַרְפֵּא. וְהוּא צופֶה וְהוּא עֶזְרָה:
בְּיָדו אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי. אֲדנָי לִי וְלא אִירָא:
בְּמִקְדָּשׁו תָגֵל נַפְשִׁי. מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה:
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי. אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּורָא:

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך בו ברכת החמה לשמך, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו בתקופת החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ותזכינו לראות פני משיחך, ויתקיים בימינו מקרא שכתוב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא".

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נט עמוד ב
תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה בראשית. ואימת הוי? - אמר אביי: כל עשרים ושמונה שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע.