אש אהבתנו

 

נר עגול בצבע תכלת הכתים את חולצתי. שעווה רותחת מטפטפת לאיטה על בגדי. עיגולי השעווה התקשו ויצרו סוג של יצירת אומנות. עמדתי בפתח הדלת עם הנר הקטן מגולגל בחולצתי. שיערי רטוב וריחני מהמקלחת שזה עתה עשיתי. הנר נקנה באיקאה ונשמר לערב מיוחד, אין ספק שלא לשווא שמרתי אותו.

 

לא אשכח את החיוך הצדדי שלו, כשהוצאתי את הנר החדש מחולצתי. "את משוגעת לגמרי..." לחש בשקט כשהתנפלתי עליו בנשיקה לוהטת. "על הכל את חושבת..." אמר כשהנחתי את הנר למרגלות המיטה. "אם הגבר שלי לא מספיק רומנטיקן..." סיננתי בחיוך וידעתי שהאמירה תגרור דגדוגים רבים. לא עמדתי במגע שלו, אם רומנטי או מדגדג. כל נגיעה של אצבעותיו על בשרי, גרמה לי לרגשות חזקים ומתעצמים. צחוקי הדהד ברחבי החדר כשהוא השכיב אותי על המיטה והמשיך בדיגדוגיו. הוא נשכב מעלי ולאט לאט הפסיק לדגדג והתחיל לנשק את צווארי. "אני מעדיפה ככה.." לחשתי באוזנו. "גם אני" אמר והביט בי. ליבי החסיר פעימה, ליבי היה שייך לו.

 

להבות הנר ריצדו על גבי הקיר ויצרו צלליות מעוגלות. המגע שלו לא הפסיק להפתיע אותי. הצטמררתי מהעדינות הנדירה שלו, מהצורך לפנק אותי ולחקור כל סנטימטר בגופי. עיניו משכו אותי יותר מכל, מבטו העמוק והחודר לא עזב את מחשבותי עד היום הזה. החדר החשוך שירת אותנו באווירתו הקסומה, הנר הפיץ אורו בדיוק במידה הנכונה.

 

מחובקים ומכורבלים, נחנו ודיברנו. "רותם קטנה.." לחש את הכינוי האהוב עלי. כל מה שנותר לי זה להתמסר כליל למילותיו, מגעו, נשיקותיו וחיבוקיו. כל מה שיצא ממנו, כל מה שהיה קשור אליו, היה האהבה הכי גדולה שלי. אהבתי לצייר את חיי דרכו, מפנטזת וחולמת על עתיד מיוחד איתו. להרדם איתו ולחלום אותו, להתעורר מחובקת בין זרועותיו האוהבות.

 

הנר נמס ושעווה חמה פיסלה את עצמה מחדש. טפטופים קטנים התקשו על המדף שליד המיטה. "רותם קטנה... הגיע הזמן..." לחש וקולו רעד. לא רציתי לפתוח את עיני, לא האמנתי שהגיע מועד הפרידה. "בבקשה לא..." ניסיתי לבקש. הוא אימץ אותי קרוב לגופו ומעך אותי בחיבוק אוהב. נשמתי את הריח המתוק שלו עמוק לקרבי, עד היום לא אשכח את אותו הריח. בכבדות ובחוסר חשק מוחלט, התרוממתי מהמיטה והתלבשתי. יצאתי מהחדר כשבחולצתי מגולגל הנר המבעבע, כשכבתה להבתו, כך גם אש אהבתנו.