ההבנה מתחדדת...

כאן...מרוחקת מאהבותיי

נשימתי דומעת געגועים

חובקת שלל זיכרונותיי

ומתפרקת דרך המילים

כל דקה נמשכת ומתארכת

ממסופרת בשעון ערגה

המחוגים כמו עצרו מלכת

ואני כה רוצה להירגע

בימים כאלו ההבנה מתחדדת

כי אין בעולם חוץ מאהבה

לקרובים, לטבע לשכינה היורדת

הם היחידים שמפיחים בנו תקווה

היו חמים, אוהבים ומלטפים כל עת

הפיצו אור ואהבה לכל אהוביכם

למדו את עצמכם להעניק ולתת

זו המתנה הגדולה ביותר שתוכלו