במעלה הילדות

הַיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי

רוֹאֶה אֶת הַהֲלִיכָה בַּשָּׂדוֹת

וְאֶת הַקּוֹצִים שֶׁנִּשְׁבָּרִים מִדְּקִירוֹת רַגְלָיו.

הוּא עוֹד חָשׁ אֶת הַגֶּשֶׁם הַמַּשְׁקֶה

תַּלְתַּלָּיו הַצְּמֵאִים לְמַגָּע,

סְלִיחָה, גַּם דִּמְעָה בִּדְמוּת אִמָּא

זוֹרֶמֶת עַל לֶחְיוֹ

כְּמַיִם רוֹתְחִים שֶׁלֹּא מִתְאַדִּים.

מַיִם רוֹתְחִים.

וְהוּא לֹא יוֹצֵא מִשּׁוּם דֹּפֶן מְיֻחֶדֶת

וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא יוֹצֵא.

אֵינֵנוּ בָּא.

כְּאַחַת הַשִּׁבּוֹלִים

הוּא פִּזֵּר פִּירְיוֹ בָּרוּחַ

לִזְרֹעַ אַדְמָתוֹ בְּזִכְרוֹנוֹת.

כְּאַחַת הַשִּׁבּוֹלִים.

הַיֶּלֶד שֶׁאֲנִי

מַבִּיט בִּרְאִי מְנֻקָּב בַּצַּלָּקוֹת,

שֶׁהִפְרִיחַ חַיְדַּק הַזְּמַן בְּפָנָיו.

מִתְגַּנֵּב אֶל אֶחָד הַסְּדָקִים

לִשְׁלֹף מִמֶּנּוּ מַרְאֶה שֶׁנִּשְׁכַּח

וְכָל הַדְּרָכִים סְגוּרוֹת.

כָּל הַדְּרָכִים.

הַיֶּלֶד שֶׁאֶהֱיֶה

בּוֹנֶה לְעַצְמוֹ מִבְצָר

מִזְּכוּכִית שֶׁל נְיָר

וְשָׁמַיִם מְחוֹל

לְכַסּוֹת כַּמָּה עֲבָרִים.

כַּמָּה אֵיבָרִים שֶׁעֲדַיִן נוֹשְׁמִים

מְלִיחוּת,

כְּמוֹ הָיוּ זִימִים זְקֵנִים,

שׂוֹחִים בְּמַעֲלֶה הַיַּלְדוּת.

בְּמַעֲלֶה הַיַּלְדוּת אֶצְמַח

מִיֶּלֶד שֶׁהָיִיתִי לְיֶלֶד שֶׁאֶהֱיֶה

וְהַיֶּלֶד שֶׁאֲנִי

מַתְחִיל לְהָבִין אֶת הַשָּׂדוֹת,

שֶׁבָּם וּבְסִדְקֵי אַדְמָתָם,

הוּא יֶלֶד בָּר.