מוז ה רה

מוּזָ ה רה/שירה         14/4/06 ט"ז ניסן תשס"ו

הראי פנייך

עֵת אַת שוֹרָה

סִחְררת חוּשָי

את המוּזָ ה רה

מכל טעם נבוך 

מכל רֵאִי ניבַּט

הַרְאִי דמותך,

ומאין זה באת?

כל כנף דוֹאָה מעל

בשמי התכלת של ימיי

כל רחשי תנועות

קול מִדְבָר חלומותָי

שיר וצחוק של סובבים

צבעי עזוּת, כוכבים מאירים

רגעי בדידות תמה

ריחות כעס משכרים

עלטות עצובות,דממה

אהבות ושקרים של זרים

הראי פנייך

עֵת אַת שוֹרָה

גלי לי רזייך

את המוּזָ ה רה

רגע לפני

התפוגגות והפרה

מאין באת

ולאַיִן את תועה