שירים

קינה

קינה
 

צורם כצפירה הוא היה,

ונישא כפרפר ברחבי החלקה.

וכולם

נעמדים ובוהים כפופים ונוזלים

כברז פתוח בשדה.

והיא

נשפכת על כרית האבן החרוטה

בזיכרון השנים שמסרבות לעזוב.

הגרון

נהיה כבד, מבקש איפוק

אך לשווא.

כי אין האוזניים יכולות לשאת עוד

את אשר שומעות.

והעיניים

 נבונות

                   מצייתות. 

 
*חם, חם, חם מהתנור! כתבתי אותו השבוע, לכן צפויים עוד שינויים כמובן. כמו למשל שם השיר שאני עדיין לא שלם איתו אם למישהו יש רעיון אני אשמח לשמוע

תגובות