בס"ד                                                                                          4.5.2009

רוח קדים/דויד סמוכה

היום במזמור

 שני בשבת,

קראנו הבוקר

את הפסוק הבא.

   רְעָדָה, אֲחָזָתַם שָׁם;

    חִיל, כַּיּוֹלֵדָה.
ח  בְּרוּחַ קָדִים--  

  תְּשַׁבֵּר, אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.

ובחוץ השתוללה

 רוח שרבית חזקה,

שנשבה מקדם

 מכיוון מזרח.

ראיתי ברחוב

בדרך לתפילה ,

את הנזק וההרס

 שזרעה בדרכה.

יום שרב יום חם,

ורוח קדים,

התחיל עם שחר,

את הבוקר הקדים.

הרוח והחום,

שנשבו ממזרח,

הגיעו אלינו ,

מכיוון המדבר.

הביאה אלינו,

סופת חול ואבק.

שנשמנו לפינו,

וגרמה מחנק.

יוקד וחם ,

הביל ומחניק.

יום שרב היה,

מכביד ומעיק .

לעת ערב הרוח ,

שינתה כיוונה.

מהמערב הכניסה,

רוח ים קרירה.

יום חמסין ושרב ,

לערב קר הפך .

מה רבו מעשך,,,,,

תודה לך על המהפך.

 היום יום שני בשבת, השיר שהיו הלוים אומרים על הדוכן

( תהילים פרק מח)

א  שִׁיר מִזְמוֹר, לִבְנֵי-קֹרַח.
ב  גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד--    בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, הַר-קָדְשׁוֹ.
ג  יְפֵה נוֹף,    מְשׂוֹשׂ כָּל-הָאָרֶץ:
הַר-צִיּוֹן, יַרְכְּתֵי צָפוֹן;    קִרְיַת, מֶלֶךְ רָב.
ד  אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ,    נוֹדַע לְמִשְׂגָּב.
ה  כִּי-הִנֵּה הַמְּלָכִים, נוֹעֲדוּ;    עָבְרוּ יַחְדָּו.
ו  הֵמָּה רָאוּ, כֵּן תָּמָהוּ;    נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ.
ז  רְעָדָה, אֲחָזָתַם שָׁם;    חִיל, כַּיּוֹלֵדָה.
ח  בְּרוּחַ קָדִים--    תְּשַׁבֵּר, אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.
ט  כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ,    כֵּן רָאִינוּ--
בְּעִיר-יְהוָה צְבָאוֹת,    בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ:
אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד-עוֹלָם    סֶלָה.
י  דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ--    בְּקֶרֶב, הֵיכָלֶךָ.
יא  כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים--    כֵּן תְּהִלָּתְךָ, עַל-קַצְוֵי-אֶרֶץ;
צֶדֶק,    מָלְאָה יְמִינֶךָ.
יב  יִשְׂמַח, הַר צִיּוֹן--תָּגֵלְנָה, בְּנוֹת יְהוּדָה:    לְמַעַן, מִשְׁפָּטֶיךָ.
יג  סֹבּוּ צִיּוֹן, וְהַקִּיפוּהָ;    סִפְרוּ, מִגְדָּלֶיהָ.
יד  שִׁיתוּ לִבְּכֶם, לְחֵילָה--פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ:    לְמַעַן תְּסַפְּרוּ, לְדוֹר אַחֲרוֹן.
טו  כִּי זֶה, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ--עוֹלָם וָעֶד;    הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת.